היסטוריה נרשמה השבוע בחברה הערבית ובעולם האקדמי בישראל כאחד: פרופ' חוסאם חאיק, מדען בעל שם עולמי, מונה לדיקן לימודי הסמכה בטכניון. זהו הישג אישי נפלא של חאיק, אך הוא מסמל גם את שאיפתם של ערביי ישראל לפרוץ תקרות זכוכית, להשתלב במוקדי עשייה ויצירה, ולהגיע לתפקידים הבכירים ביותר. וזהו הישג המסמל גם את השינוי המורגש במוסדות המדינה. מאוחר מדי לדעת אחדים, מעט מדי לדעת אחרים - ובכל זאת, זה קרה.
פרופ' חאיק, ששמו הוזכר בשנים האחרונות כמועמד לפרס נובל בכימיה, מצטרף למאות מדענים וחוקרים ערבים, ששמם הולך לפניהם בעולם האקדמי: פרופ' פייסל עזאיזה, פרופ' עליאן אל קרינאוי, פרופ' אשרף אבריק, פרופ' מוחמד ותד, הם מקצת הכישרונות הפורחים, המביאים ועוד עתידים להביא למדינת ישראל הישגים ויוקרה במדע, ולקדם את מוסדות המחקר שבהם הם פועלים.
גם אם שיעורם כחוקרים במוסדות האקדמיים קטן בהרבה משיעורם באוכלוסייה הכללית, מדענים אלה מוכיחים שאם ניתנת הזדמנות, אזרחי ישראל הערבים תורמים באופן משמעותי להישגיה של המדינה; והם ממלאים תפקיד חשוב גם פנימה, בתוך קהילותיהם: הם לא רק מסבים גאווה קולקטיבית לחברה הערבית, אלא גם משמשים מופת ודמויות לחיקוי עבור הדור הצעיר.
ואכן, בניגוד לדור ההורים שחווה את הקמת המדינה ושנות הממשל הצבאי, והתמקד במציאת מקורות פרנסה ושמירה על "פרופיל נמוך" - הדור הצעיר כבר שואף לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלב בחברה הישראלית. לא פלא שבכל יישוב ערבי אפשר למצוא מאות אקדמאים, רופאים, עורכי דין, רואי חשבון ומהנדסים, ומספרם רק עולה משנה לשנה.
אזרחי ישראל הערבים הבינו כבר מזמן כי רכישת השכלה היא דרך המלך להשתלב ולהשפיע, יותר מייצוג פוליטי בכנסת או אפילו בממשלה. מעבר לכך, דומה שהישג אקדמי לאזרח ערבי הוא בגדר קונצנזוס יהודי־ערבי בכל הדרגים ובכל הרמות. אף פוליטיקאי לא ייצא נגד קידומו והישגיו של מדען ערבי ישראלי: בדלנים ערבים לא ילינו על "הכרה בממסד הציוני", וקיצונים מימין לא יזהירו מ"סכנה לאופיה היהודי של המדינה".
פרופ' חאיק נהנה ממוניטין בינלאומיים, ויש לו השפעה עצומה על מוסד יוקרתי כמו הטכניון. סטארטאפיסט, מנהל תקציבים של עשרות מיליוני שקלים, ומנהל צוות של עשרות עובדים וחוקרים, חאיק זכה בעשרות פרסים ומלגות יוקרתיים, בהם אות האבירות במסדר האקדמאים (מייסודו של נפוליאון בונפרטה ב־1808) ופרס המצוינות היוקרתי ע"ש מארי קירי, שהוענק לראשונה לחוקר ישראלי. הוא אחד מ־35 המדענים הצעירים המובילים והמבטיחים בעולם ופעילותו בעשור האחרון הביאה לו ולטכניון עשרות פרסים יוקרתיים וחשיפה תקשורתית בינלאומית. וכן, הוא משלנו - ואת זה רשאים להגיד בגאווה ערבים ויהודים כאחד.
