"אני בעד המשך שיטת הבחירה של השופטים. ועדת הבחירה זו יצירה ישראלית מוצלחת, שבה יש שיתוף פעולה בין ארבע רשויות. ישבתי בוועדה. אני יכול להגיד, אחרי שקלא וטריא, מאה אחוז של המועמדים הם לתפארת מדינת ישראל". את הדברים הללו אמר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, בראיון שנתן ל"ישראל היום" לפני פחות משנתיים.
אותה "יצירה ישראלית מוצלחת", הוועדה לבחירת שופטים, יחד עם אחיותיה ה"מוצלחות" גם כן - ועדת השתיים החשאית וועדות האיתור למשרת נשיאי בתי המשפט הנמוכים - נחשפות כעת במלוא עליבותן, כשהמידע מהמכשירים הסלולריים של יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, דולף טיפין־טיפין לתקשורת.
כדאי שנזכיר שאותה יצירה מוצלחת, הוועדה לבחירת שופטים, מונה תשעה חברים. ארבעה נבחרי ציבור (שני שרים ושני ח"כים), שני נציגים של לשכת עורכי הדין ושלושה שופטי עליון. הרכב זה מותיר את נבחרי הציבור במיעוט, והדיונים לגבי המועמדים מתקיימים בחשאיות שלא היתה מביישת את הוועדה לאנרגיה אטומית. השיטה הזו כביכול מותאמת למינויים של שופטים מקצועיים, תוך צמצום השפעתה של הפוליטיקה. אולם, הפוליטיקה היא בטבעו של האדם, ומי שמעוניין לנטרל את השיקולים הפוליטיים הלגיטימיים ומחביא את עצמו מאחורי הגלימה הטהורה של השיקולים המקצועיים, מקבל את השיקולים הלא לגיטימיים ואף את השחיתות.
אבל מה עם המקצועיות, תשאלו, האם אנחנו מעוניינים בשופטים שימונו על בסיס מפתח מפלגתי ופוליטי? התשובה היא: ודאי שכן. לו היה לנו בית משפט שמדיר את עצמו מעיסוק בעניינים פוליטיים וערכיים, פועל בענווה מול החוק והמחוקק, מקבל על עצמו את הערכים והמדיניות שנקבעים על ידי נבחרי הציבור ופועל ליישמם על פי החוק הכתוב, היה אפשר לדבר על שפיטה מקצועית וניטרלית. גם באותו תרחיש היפותטי ברור שלגיוון הסוציולוגי של ביהמ"ש ולעמדות הפוליטיות של שופטיו יש חשיבות, אולם החסך הדמוקרטי לא היה צורם כל כך.
אבל לפחות השבוע, לא צריך להיות ספק ששיטת מינוי השופטים בישראל פשטה את הרגל. הסיבה הראשונה היא שמחר יתקיים בבג"ץ דיון בשאלה אם נתניהו רשאי להרכיב ממשלה, וזאת על בסיס ערכים לא כתובים ועקרונות עמומים. בג"ץ גם ידון בקרוב בתוקפו של חוק הלאום, שהוא חוק יסוד. כאשר ביהמ"ש עוסק בשאלות פוליטיות וערכיות, אין כל הצדקה לשיטת מינוי "מקצועית" , שהיא למעשה כסות להדרת הציבור מההחלטות המהותיות והחשובות ביותר.
הסיבה השנייה היא, שפרשת אפי נוה מזכירה לנו שבמקום שאליו לא מגיע אור השמש המחטא, גדלים גידולים ממאירים של רקב, שחיתות ואולי אפילו שוחד. דווקא הליך פוליטי שקוף, פומבי, המתנהל בוועדה בכנסת ומשודר קבל עם ועולם, הוא ערובה לשיקולים ענייניים ולגיטימיים.
מחקר שפרסמה התנועה למשילות מראה שבכל העולם שופטים בערכאות הדנות בעניינים חוקתיים ממונים על ידי נבחרי הציבור, מתוך הבנה ששיקולי מדיניות בבחירת שופטים הם דבר ראוי, לגיטימי וחיוני. את כישורי ההמצאה הישראליים כדאי שנמקד בחברות הסטארט־אפ ובטכנולוגיה. בתחום הדמוקרטיה ושיתוף הציבור, לא יזיק ללמוד מהניסיון של הדמוקרטיות הוותיקות והחזקות בעולם.
עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות; ספרו "מפלגת בג"ץ - כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל" יצא לאור בימים אלה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו