משהו לקוי בסדר העדיפויות

הורים רבים מלינים, ובצדק, על כך שחופשות הילדים במערכת החינוך לא מותאמות ללוחות הזמנים ולשעות העבודה שלהם. תוכנית "בית הספר של החגים", שבמסגרתה ילדי הגנים וילדים בכיתות א' עד ג' זכו לחמישה ימים של מסגרות לימודיות בחג החנוכה, סיפקה מענה מיטבי עבור ההורים, שיכלו להמשיך לעבוד מבלי לחשוב על "סידור לילדים". 

לאחרונה התבשרנו שמשרד החינוך יפסיק לסבסד את התוכנית הכל כך חיונית הזו, עקב "אילוצי תקציב". מחסור של כ־400 מיליון שקלים לצורכי החינוך המיוחד, אילץ את המשרד לנתב בחזרה תקציב שיועד במקור לסייע לרשויות המקומיות לסבסד את בית הספר של החגים.

השקעה בחינוך המיוחד היא הכרחית ומבורכת, אך מן הראוי לשאול - כיצד הגענו למצב שבו נדרשת בחירה בינו לבין מיזם חינוכי, המספק פתרון אידיאלי להורים ולילדים רבים? תקציב משרד החינוך עומד על 59.6 מיליארד שקלים - הגבוה ביותר מכל תקציבי משרדי הממשלה, כולל משרד הביטחון. האם לא ניתן היה לאתר פחות מעשירית האחוז ממנו במקורות אחרים? גם אם בלתי אפשרי לאתר את הכסף בתוך תקציב החינוך (טענה שכאמור מוטלת בספק), הרי הוא קיים באינספור מקורות אחרים. רק לפני כשבוע הצביעו הח"כים בעד תוספת של 62 מיליון שקל לתקציב מימון הבחירות. במקביל, שכר נבחרי הציבור יעלה בשיעור מוערך של 3 עד 3.5 אחוזים במשכורת של חודש ינואר 2020. 

משהו לקוי בסדר העדיפויות הלאומי. מעבר לפגיעה המובנית בהורים ובילדיהם, הפסקת סבסוד "בית הספר של החגים" תעצים את הפער בין אלו שיש להם לאלו שאין להם. רשויות חזקות, רובן במרכז הארץ, יוכלו לממן את התוכנית, בזמן שרשויות דלות אמצעים בפריפריה ייאלצו לוותר עליה או לגבות כסף מהורי הילדים. מדובר במאות שקלים לילד - הוצאה משמעותית, בייחוד עבור משפחות מרובות ילדים שיצטרכו להיפרד מאלפי שקלים. 

הרשויות המקומיות אינן אחראיות למצב שאליו נקלענו. הבעיה מתחילה מלמעלה - במשרד האוצר ובסדר עדיפויות מעוות שנקבע על ידי הממשלה. כל עוד המנהיגים שלנו לא יפנימו שהשקעה בחינוך, ובכלל זה בחינוך הבלתי פורמלי, חייבת להימצא בראש מעיינינו כחברה - מיזמים פדגוגיים בעלי חשיבות עליונה דוגמת "בית הספר של החגים", ייגנזו חדשות לבקרים, הפערים בין עשירים לעניים יתרחבו, ונמשיך לראות ירידה בהישגי התלמידים במבחני פיז"ה (כפי שראינו בתוצאות העגומות שפורסמו בתחילת החודש). 

כדי שהשינוי יתממש, מוכרחים לייצר תכנון ארוך טווח ולמנות סגן שר חינוך שיוכל להקדיש את זמנו לחינוך הבלתי פורמלי (מסגרות החינוך שמחוץ לשעות הפורמליות של בית הספר). למרבה הצער, זהו יעד קשה ליישום כשהולכים לבחירות כל חמישה חודשים. 

הכותב הוא יו"ר האיגוד הארצי למנהלי מחלקות נוער ברשויות המקומיות 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו