רה"מ בנימין נתניהו אמר כי בפגישתו בשבוע שעבר בפורטוגל עם מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, דנו השניים באיום האיראני ובאפשרות סיפוח בקעת הירדן לישראל. עוזר מזכיר המדינה מיהר להכחיש, ואמר שלא התקיים כל דיון בנושא הבקעה. כנראה שאיש מהם אינו משקר.
בשורה הארוכה של הנקודות שהוכנו לנתניהו לקראת השיחה עם פומפאו, היתה, ככל הנראה, גם שאלת עתיד בקעת הירדן, ואילו ראש הממשלה העלה אותה לא כדי לקבל תשובה אלא כדי לדווח על כך שהנושא נמצא על סדר היום. עוזר המזכיר נבהל פן ייראה הדבר כאילו ארה"ב נותנת ידה לפגיעה בוטה בהסכמים בינלאומיים שהיא חתומה עליהם כעדה, ומיהר להכחיש כי הנושא נדון.
בקעת הירדן. ארה"ב לא תיכנס למלכודת הזו // צילום: גיל אליהו/ג'יני
אבל זה לא באמת כל כך חשוב אם הנושא רק אוזכר בשיחה, או שנדון. מה שחשוב הוא כי גם אמריקה של טראמפ אינה ממהרת להיכנס למלכודת של סיפוח שטחים מתוך אזור C, אשר מהווים חלק עתידי מן הישות הפלשתינית, ואשר הפלשתינים הגרים בהם נמצאים באחריות הרשות הפלשתינית, וחיים על פי חוקיה.
רעיון סיפוח שליש מהגדה המערבית עולה מדי פעם, בעיקר ערב בחירות, ונופל אחריהן. קשה לדעת אם הוא מרגש את הבוחרים, ולא ברור אם הוא משמח את הישראלים היושבים בבקעה. אני זוכר היטב את המשלחות שהגיעו אלי מייד לאחר החתימה על הסכם אוסלו, ובהן חקלאים מן הבקעה, מלח הארץ, שהגיעו לבקעה בשנים הראשונות שלאחר כיבוש הגדה. הם אמרו לי כי העובדה שההסכם נחתם, אך הסכם הקבע ייחתם חמש שנים מאוחר יותר, מעמידה אותם במצב מורכב מאוד: התנאים קשים, המרחק ממרכז הארץ גדול, ילדיהם עוזבים את הבקעה לאחר השירות הצבאי, ומכירת בתים כמעט בלתי אפשרית, בעיקר לאחר שהרוח נושבת לכיוון של הסכם, ובהסכם תהפוך הבקעה, ככל הנראה, לחלק מן המדינה הפלשתינית.
בקשתם היחידה לא היתה לספח את הבקעה לישראל, אלא להעניק להם יציבות, ואולי - לאפשר להם, כבר עכשיו, ליידע אותם מה מצפה להם. רובם ביקשו להקדים ולקבל פיצויים, כדי שלא "להשאיר אותם באוויר". קשה היה שלא להבין לליבם. שוחחתי על כך ארוכות עם ראש הממשלה, יצחק רבין, והוא אמר לי כי אין הוא מוכן לדון עם המתנחלים על פיצויים כל עוד לא נקבע גבול קבע.
לאחר שראש הממשלה נתניהו נכנס לתפקידו בפעם השנייה, ולאחר שנאם את נאום בר־אילן על אודות נכונותו להכיר בפתרון שתי המדינות, אמר כי במסגרת הסכם הקבע יעמוד על כך שצה"ל יעמוד על הירדן במשך 40 שנה. הוא לא דיבר על סיפוח אלא רק על נכונות צבאית. אני מניח שהבין היטב כי דרישה ישראלית לסיפוח שטח גדול כל כך מן הגדה במסגרת הסכם, תמנע סיפוח של שטחים קרובים יותר לקו הירוק, וחשובים יותר לישראל, וכי במהלך עשרות השנים שחלפו מאז הועלתה על הפרק תוכניתו של יגאל אלון, התרחשו שני דברים עיקריים: השלום עם ירדן הרחיק את הגבול עם אויבינו עד לגבול ירדן־עיראק, והומצאו חידושים טכנולוגיים המאפשרים לקבל מידע מודיעיני ולהתריע בזמן בפני מקבלי ההחלטות. ישראל תוכל להגן על עצמה גם בלי סיפוח הבקעה, ואילו התביעה לסיפוחה היא מסוג הדברים שמעלה מי שאינו רוצה להגיע להסדר מדיני עם הפלשתינים, אלא "לנהל את הסכסוך".
ארה"ב, גם זו של טראמפ, לא תיכנס למלכוד שעלול להעמיד בסכנה את הסכמי השלום של ישראל עם ירדן ועם מצרים, שלא לדבר על תגובה פלשתינית אשר תשים קץ לתיאום הביטחוני בין הרשות הפלשתינית וישראל. בין שנתניהו דן עם פומפאו בשאלה זו ובין שלא, מדובר במשחק באש שאסור לשחק בו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו