אישה קשת יום, לא צעירה, עגונה ואם חד־הורית, מתקבלת לעבודה במעון ראש הממשלה. היא אחראית, בין השאר, לניקיון קומת המגורים. הבוס הישיר והאיש שאחראי למשכורת שהיא תביא הביתה לילדיה הוא מני נפתלי.
בשלב שבו נפתלי מעיד נגד רה"מ, גם היא נקראת לתת עדות במשטרה. הפרט הזה חשוב כי הוא מבהיר שהיא לא הגיעה למשטרה מיוזמתה. במהלך העדות היא מטילה פצצה וטוענת שהיתה קורבן להטרדה מינית מצד נפתלי. היא כבר שטחה את הטענה הזאת מול נפתלי עצמו, בשיחת טלפון מוקלטת, אבל זאת הפעם הראשונה שבה היא משתפת גם את גורמי אכיפת החוק.
אפשר היה לחשוב שהחוקר שניצב מולה לא מעוניין לשמוע את מה שיש לה לספר, אלא רק בדבר אחד - להשתמש בסיפור הזה כדי להפליל את ראש הממשלה. הוא משדל את האישה להצהיר שסיפור ההטרדה הוא שקר, יתרה מכך - הוא משדל אותה להצהיר שמדובר בשקר של בנימין נתניהו. "תגידי שנתניהו המציא את הכל ותגידי שהוא שלח אותך לכאן", הוא מפציר בה.
הכשל הלוגי הראשון (אבל לא היחיד) הוא שהיא לא נשלחה על ידי אף אחד, מהסיבה הפשוטה שהיא נקראה להעיד על ידי החוקר עצמו, ולא פנתה אליו מיוזמתה. האישה מתעקשת שנתניהו כלל לא מודע לסיפור, שהיא מעולם לא שוחחה איתו על כך, שהסיפור אמיתי ושהיא מסרבת לשקר.
החוקר, בתמורה, מאיים עליה שאם לא תשקר עבורו - היא תעביר את הלילה בנווה תרצה. במילים אחרות - חוקר בכיר במשטרת ישראל נוקט לכאורה איומים כדי לשדל אישה קשת יום להפליל את נתניהו.
הסיפור הזניח והקטן של האישה הזאת, סבטלנה גורודצקי שמה, מגלם בתוכו את מצבה העגום של הדמוקרטיה בישראל: גורמי אכיפת החוק שמו להם למטרה להפליל ראש ממשלה מכהן, וכל האמצעים כשרים, וכן, גם אישה שמתלוננת על הטרדה מינית יכולה להיות חיילת בשירות ההפיכה השלטונית.
סבטלנה היתה רק אינסטרומנט, עוד כלי יעיל בגניבת השלטון. סבטלנה היתה הפשפשים במיטה של ניר חפץ, הסחיטה באיומים של בנו של אלוביץ', החיטוט הבלתי חוקי בטלפונים של מקורבי ראש הממשלה. סבטלנה נקלעה בטעות למופע האימים שחשף את הפנים האמיתיות של המשטרה שבתוך המשטרה ושל הפרקליטות שבתוך הפרקליטות.
סבטלנה סירבה לשקר, ושילמה על האמת שלה ביוקר - פוליטיקאים כמו אראל מרגלית הציגו אותה בתקשורת כשליחה של נתניהו, התקשורת התעלמה ממנה לחלוטין, כמו כל ארגוני הנשים בישראל, שלא שעו לתחינותיה של עורכת הדין שלה לא להפקיר אותה לבד בשטח. התלונה שלה (באופן מפתיע) נסגרה בלא כלום בשל חוסר ראיות מספקות.
הסיפור הקטן והזניח של סבטלנה גורודצקי מאפשר לנו הצצה אל האמת הכואבת - מדינת ישראל כבר איננה ראויה להיקרא מדינה דמוקרטית. התקשורת, הפרקליטות, המשטרה וארגוני השמאל הפמיניסטיים דאגו לכך היטב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו