מכבי חיפה עדיין לא באמת יכולה להציק למכבי ת"א

יום לאחר שהפועל ב"ש קרסה מול נועלת הטבלה ומכבי ת"א המשיכה בשלה כשניצחה ושמרה על רשת נקיה, נפגשו שתיים מהקבוצות החמות בליגה לעיניי סמי עופר מלא. 

מכבי חיפה ובית"ר ירושלים הגיעו למשחק אחרי סדר משחקים נוח (נתניה, נס ציונה, בני יהודה וכפ"ס), שאותו ניצלו לצבירת נקודות וביטחון. בנוסף, שתיהן ניצחו באופן דרמטי במחזור האחרון בעזרת שער בכורה בליגת העל של גיבור מפתיע. 

מרקו בלבול שמר על ההרכב והמערך מהניצחון בבלומפילד - יאניק וילדסחוט המשיך לקבל קרדיט בהרכב ועופרי ארד הועדף על פני חבשי. רוני לוי נאלץ להתמודד עם ההיעדרות של השחקן הטוב ביותר שלו בחלק הקדמי, גדי קינדה, ומי שקיבל את ההזדמנות בהרכב היה לירן רוטמן, שעד כה זכה לארבע דקות בלבד העונה.

בית"ר התחילה טוב את המשחק, ושלישיית הקישור שלה עשתה עבודה טקטית נפלאה במרכז המגרש. איינבינדר ועדי סגרו נהדר קווי מסירה, ועלי מוחמד ניצל הזדמנות אחת לשבור את קו הקישור של חיפה בכדרור, משך את סיינסברי החוצה מקו ההגנה וסידר לשלומי אזולאי את שער היתרון. 

חיפה דחפה קדימה, אבל מלבד חזיזה, ששיחק מהר ולעומק, לא היה לה שום גורם מפתיע. היא לא הראתה שום תבנית התקפה שתגרום להגנה לחשוב, שרי נעלם בין קשרי בית"ר, וילדסחוט שיחק באיטיות וללא השראה ורוקאביצה לא קיבל כדורים, מה שגרם לכך שהמארחת סיימה את המחצית ללא איום אחד למסגרת. 

הירוקים פתחו חזק את המחצית השנייה עם שער מהיר של השחקן הטוב ביותר שלהם, דולב חזיזה (תסריט כמעט זהה למשחק בבלומפילד). השער גרם לקבוצות להשתחרר קצת מהמשמעת הטקטית, המרחקים בין החוליות גדלו וקיבלנו 20 דקות של כדורגל שמח וקצבי. 

ככל שהדקות נקפו, הירושלמים התעייפו וירדו לאחור, והחיפאים השתלטו על המשחק. ואז בלבול, ששוב חיכה עם החילופים לדקות האחרונות, הכניס את פלקושצ'נקו - קשר מרכזי במקום וילדסחוט, שחקן כנף - חילוף שנראה על פניו תלוש מהמציאות, בטח כשלוקחים בחשבון ששועה ועוואד מתחממים על הקווים. חלפו 22 שניות ופלקושצ'נקו הפך את בלבול לגאון, כשבנגיעה הראשונה שלו בכדור סידר את השער שהכריע את המשחק.

בית"ר נתנה כל מה שיש לה, אבל הסגל שלה רחוק מאוד באיכותו משלוש הראשונות. לוי עלה למשחק עם ניצן, גרצ'קין, זהבי, עדי ורוטמן חסרי הניסיון במאבקי צמרת, כשאדרי ומגבו עולים מהספסל. זה רחוק מלהספיק למאבק אליפות, ובמידה ובית"ר תסיים רביעית זה יהיה הישג יפה. 

חיפה, מנגד, מפוצצת כישרון בחלק הקדמי, אבל עדיין לא מתחברת לקבוצה דורסנית שבאמת תוכל להציק למכבי ת"א בדרכה הבטוחה לעוד אליפות. ולמרות זאת, אחרי שנים של חוסר רלוונטיות, יש בהחלט תקווה שעם בסיס התקפי כל כך איכותי, פלוס עוד תוספת או שתיים בהגנה, בעונה הבאה חיפה תוכל ללכת עד הסוף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו