השלטים על החלון הכריזו שהוא חזר. בפנים השתרך טור ארוך של אנשים שרק חיכו לשובו, לראות מקרוב, לגעת בו. לא, לא מדובר בשבוי מלחמה, גם לא בקאמבק של זמר מפורסם. מדובר בכריך עוף של חברת "פופאייס", רשת מזון מהיר אמריקנית, שבמשך כמה שבועות הצליח לשגע את אמריקה.
זה התחיל בהודעה שהרשת תשווק כריך חדש לזמן מוגבל. תעלול שיווקי ידוע: יוצרים ציפייה, ואז משווקים כמות קטנה במיוחד ומדווחים על "מחסור". אנשים בכל רחבי ארה"ב צבאו על דלתות סניפי הרשת כדי לשים את ידם על אחד הכריכים. היו מי שהתייצבו כבר לפנות בוקר כדי להיות ראשונים בתור.
מי שהצליח להשיג את הכריך הרגיש בר מזל. תמונותיו הופיעו ברשתות החברתיות, אנשים ביקשו להצטלם איתו. היו גם מי שהגדילו לעשות והציעו אותו למכירה ב־eBay. מי לא חלם לשלם 30 דולר בשביל כריך שביום־יום עולה ארבעה, ואז להמתין לו ולמיונז שבתוכו כמה ימים עד המשלוח.
שיא ההיסטריה נרשם בדאלאס ובמרילנד. כשלקוח ביוסטון הגיע לקופה וגילה שלא נותרו כריכים למכירה. הוא שלף אקדח וירה במוכר. במרילנד ניסה אחד הקונים לעקוף את הממתינים בתור; לקוח אחר שלף סכין ודקר אותו למוות.
התקשורת עסקה בהרחבה בכריך, ופרשניה ניסו להבין מה גרם לכך שחתיכת עוף מצופה בפירורי לחם, בתכלס סוג של שניצל, גרמה להמונים לצאת מהבית ולנסות להשיג אותה בכל מחיר. הרי יש אלפי מסעדות מזון מהיר שמגישות כריך כזה; עוף מטוגן הוא אחד המאכלים הנפוצים בארה"ב. ובכל זאת, בעבור הכריך הזה היו מי שהיו מוכנים להמתין במשך שעות, ואפילו להרוג.
הרבה מאוד תיאוריות נזרקו לחלל האוויר, כולל התזה שהכריך הזה בעצם מייצג סנטימנט נוסטלגי של הציבור האפרו־אמריקני. לא היה חסר הרבה כדי שמישהו יעניק לכריך גם משמעויות פוליטיות ויאמר שהציפייה לכריך היא בעצם מחאה על מדיניות ההגירה של הנשיא טראמפ. אבל בשורה התחתונה מדובר במהלך יחסי ציבור שיצא מפרופורציה, ובעיקר באנשים שמאמינים שאם רק ישימו ידיהם על משהו שלאחרים אין - הם יהיו מאושרים וחייהם יהיו מלאים יותר.
מתברר שכדי להניע אנשים לפעולה לא צריך הרבה. אפשר פשוט לומר להם שיש דרך שבה הם יוכלו להיות מיוחדים, חלק מקבוצה נבחרת שהצליחה. להחדיר בהם תחושה שאם הם מצליחים להשיג משהו ספציפי הם נהדרים ונפלאים, ואם לא אז הם צריכים להרגיש רע. יש ויקטור פרנקל שחיפש משמעות ותכלית לחיים, ויש מאות אלפי אמריקנים שמצאו אותן השבוע בתוך לחמנייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו