בעידן של מהפכה דיגיטלית, חברות הענק מתקשות להסתגל למבנה של השחקניות החדשות, המעודכנות והמדויקות • הסוד: סעיף ההשקעה העיקרי הוא במחשוב ולא בכוח אדם
נפתח בתרגיל: חשבו על שלוש ההוצאות החודשיות הגדולות ביותר שלכם. האם ביטוח היה ברשימה? סביר שלא, ולא מכיוון שזה אכן המצב, אלא משום שאנחנו פשוט לא סופרים את ההוצאה הזו, כמו גם את מס הכנסה וביטוח לאומי. הדבר נכון גם למשקי הבית וגם לעסקים - הם לא זוכרים את "ההוצאה השקטה" הזו.
אבל זה לא כך בכל מדינות העולם, אבל בישראל נהוג לחשוב כך כנראה משום שמרבית ההוצאה הגדולה הזו של ביטוחים למיניהם נכפית עלינו בחוק ואינה בשוק החופשי. 18.5% מהשכר שלנו מופרש לחיסכון הפנסיוני ואנחנו יודעים מעט מאוד על ההוצאה הזו. מרבית מבטחי הדירות בישראל עושים זאת כי הבנק כופה עליהם את הביטוח הזה כחלק מתנאי המשכנתא. גם ברכב יש צד של ביטוח חובה, כך שמרבית ההוצאה
למשק בית, שמגיעה לכרבע מההכנסה המשפחתית במצטבר, נכפית עלינו. גם העצמאים חוסכים לפנסיה רק מכיוון שרואה החשבון שלהם מסביר להם שהברירה שלהם מבחינה תזרימית היא בין העברת הכסף למס הכנסה לבין העברתו לחברת הביטוח.
אז מה הפלא שבמדינה שלא ממש סומכת על אזרחיה ובנתה שוק בכפייה, תחום הביטוח בכללותו הוא אוליגופול של חמש חברות שמנהלות 90% מהשוק? וכדי לסבר את האוזן, החברות האלה מנהלות 700 מיליארד שקלים - כמעט פי 1.5 מתקציב המדינה. מאות אלפי השקלים שלכם מנוהלים באופן עלום מבחינתכם.
חברות הביטוח מחויבות לשלוח אליכם דו"ח רבעוני המפרט את המידע הזה, אבל אין שום חוק שמחייב אתכם לקרוא אותו, ודאי שלא להבינו. ולמה אתם לא ממש מתאמצים להבין? כי אתם יודעים שזה לא ממש ישנה. ואם לוקחים לכם הרבה דמי ניהול - מה תעשו? אתם יודעים שכלום, ואתם יודעים שלא ניתן לבטל את התוכנית ולהעבירה לחברה אחרת, זה לא ממש ישנה בשוק של אוליגופול (שוק שנשלט על ידי מספר מוכרים מועט). זו גם הסיבה להתעניינות האפסית של הציבור בניהול החשבון בבנק - תחום ריכוזי נוסף שעומד להיפרץ כחלק ממהפכת הדיגיטל שמשנה את העולם.
צועדים עם הזמן
לאחרונה ניתן רישיון בנקאי לקבוצה שתקים בנק אינטרנטי. בשנה שעברה ניתן רישיון ביטוח לחברת "ליברה" בשליטת אתי אלישקוב, שהציעה מודל חדש של חברה דיגיטלית עם שיתוף הלקוחות ברווחי החברה. עוד חברה שקיבלה רישיון ביטוח בשנה שעברה היא WeSure שנשיאה הוא מפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו, ששימש יו"ר חברת הביטוח מגדל במשך שנתיים. דנינו כבר חתום על מהפכה אחת בתחום הביטוח, כשהיה בין מקימי יחידת אתג"ר (איתור ותפיסת גנבי רכב) בסוף שנות ה־90.
"באותה תקופה גנבו כ־150 רכבים ביממה", מספר דנינו. "יחד עם ועדת הכספים בכנסת הצלחנו להעביר חוק מקוריות החלפים, שהביא למזעור דרסטי של התופעה. הסברתי לחברי הוועדה שלא ייתכן שאלפי מכוניות מתוקנות בשטחי הרשות, בשעה שהרשות כלל לא מייבאת חלקי חילוף לרכב".
WeSure החלה לפעול לפני כשנה כחברת ביטוח לעסקים, והשבוע השיקה את שירותי הביטוח הכללי שלה גם ללקוחות פרטיים. את יו"ר החברה החדשה והמנכ"ל שלה, שהם גם בעלי השליטה בה, דנינו קיבל לעבודה במגדל. "הם הגיעו כצמד חמד וגם פרשו יחד", הוא אומר. מדובר באנשי ביטוח ותיקים שכיהנו בתפקידי מפתח בכל החברות הגדולות - אמיל ויינשל, יו"ר החברה החדשה, וניצן צעיר־הרים, מנכ"ל החברה. שניהם מחזיקים ב־87% ממנה ו־13% מוחזקים בידי אחרים. לחברה הון עצמי של 40 מיליון שקלים.
בכיר נוסף הוא פיני שחר, מי שעבד ברשות שוק ההון שבמשרד האוצר והוביל את מהפכת הדיגיטל ברשות. כעת הוא מנהל הדיגיטל, התביעות והשירות. "ככה זה אצלנו. בחברות המסורתיות מדובר בשלוש משרות שונות, אבל אצלנו יש בסך הכל 25 עובדים", אומר ויינשל. לשם השוואה, בכל אחת מחמש החברות הגדולות מועסקים בין 4,000 ל־5,000 עובדים.
בתום שנת ההרצה בתחום שבין החברות בלבד, WeSure גלגלה פרמיות של 80 מיליון שקלים. הנה כי כן, השחקניות החדשות מצליחות להשיג דריסת רגל, בשעה שהחברות הוותיקות מתקשות לעדכן את המערכות שלהן לשפות התכנות החדשות. הן עדיין משתמשות בתוכנות מבוססות שפת התכנות קובול, מסוף שנות ה־50 של המאה הקודמת, כשהחדשות כמובן בונות מערכות הרבה יותר גמישות, זריזות ומתקדמות. WeSure מתמשקת למאגרי מידע ומסוגלת ליצור פרופילים מדויקים יותר של לקוחות ולקוחות פוטנציאליים ולהציע להם ביטוח אישי. במקרים רבים מדובר בביטוח זול יותר.
ישראל, עוד תחנה בדרך
צעיר־הרים אומר ל"ישראל היום" כי בהמשך החברה מתכוונת להציע את כל סוגי הביטוח, כולל ביטוחי חיים. "ישראל היא בסיס הבית שלנו והכי טבעי לנו להתחיל כאן, אבל הפוטנציאל העסקי שלנו הוא מעבר לים".
אני שואל על אפריקה ומתברר שכיוונתי נכון. מדובר ביבשת ענקית בעלת פיזור אוכלוסין גדול מאוד, ולכן כמו חברת הלוויין הישראלית "חלל תקשורת" ששיגרה את "עמוס 17" המכוון לאפריקה, כל תחומי הדיגיטל ימצאו שם שוק בתולי אדיר. מדובר בשוק שלא צריך לעבור ממערכת אחרת, אלא מלכתחילה יקבל את השירות המתאים ביותר לרמת שונות וביזור אוכלוסייה שכזה. "יש פוטנציאל גם בצפון ארה"ב, במערב אירופה ובאסיה", מוסיף דנינו.
מנהלי החברה אומרים שהם מאמינים שהצרכן יוכל לחסוך בין 10% ל־40% בעלויות הביטוח שלו אצלם. השאלה המעניינת היא רף הכניסה החדש שנוצר לחברות הללו - מי שמכיר את התחום יכול להקים חברה עם הון עצמי של 30 מיליון שקלים - רף כניסה נמוך יחסית לפעילות הפוטנציאלית של חברה כזו. שאלתי את מנהלי WeSure אם יש חששות מהמתחרים הבאים שבוודאי יגיעו. "בכלל לא", אומר ויינשל. "כנראה יגיעו וזה טוב לכולם. קרוב לוודאי שנראה מעבר מהחברות המסורתיות לחברות הדיגיטל החדשות שיאתגרו אותן".
שי וינינגר ודניאל שרייבר, הישראלים שייסדו את "למנונייד", חברת הביטוח הדיגיטלית המציעה את שירותיה בביטוחי דירות בארה"ב, דילגו על ישראל. אחרי זמן קצר החברה עומדת להנפיק בניו יורק לפי שווי של 2 מיליארד דולר, מה שמלמד על הפוטנציאל של החברות האלה. "אזרחי ישראל לא ממש נהנים מכל הטוב שיש לנו בתחומי הפינטק וההיי־טק בכלל", מסכם ויינשל, "בשבילנו ישראל היא הבית, וזו הזדמנות ליהנות מהתחכום שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו