גורדון סונדלנד בן ה־62 הוא סיפור הצלחה אמריקני. זה של משפחה יהודית המהגרת אל העולם החדש, מימוש החלום האמריקני, ואדם שבונה בעשר אצבעותיו אימפריה של מאות בתי מלון ונעשה מולטי־מיליונר, כשלרשותו בתים רבים ברחבי ארה"ב ומטוס פרטי. וגם צד רוחני יש: סונדלנד הפך במשך השנים לאספן אמנות, ובנדיבותו אף השאיל כמה מן הציורים הנדירים שברשותו לבית הלבן.
כמו לרוב היהודים היה לסונדלנד גם קטע דמוקרטי בחייו, אך הוא מיהר "להירפא" ממנו והפך לרפובליקני נאמן, שמועמדי המפלגה לנשיאות שיחרו לפתחו. לקראת מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות בחר בג'ב בוש, מושל פלורידה לשעבר, כמועמד המועדף עליו, אבל כשזה כשל, הודיע על תמיכתו בטראמפ.
אך זו היתה תמיכה מהוססת מאוד. כשפרצה פרשיית הזוג חאן (ההורים המוסלמים השכולים) ערב הבחירות לנשיאות - בעקבות הכרזת טראמפ כי לכשייבחר יאסור על מוסלמים להגר לאמריקה - הסיר סונדלנד את תמיכתו. אבל טראמפ נבחר לנשיא, ועם הצלחה אין מתווכחים, והמולטי־מיליונר התבקש לתרום לטקס ההשבעה. הוא הקצה מיליון דולר, וטראמפ נותר חייב.
תפקיד אחד יותר מדי. סונדלנד // צילום: רויטרס
לסונדלנד כבר היה הכל, אבל הוא מעולם לא היה שגריר, ודווקא בכך חשקה נפשו. כיוון שלא היה לו שום רקע מדיני או דיפלומטי, החליט הנשיא כי זה האיש המתאים לייצג את ארה"ב באיחוד האירופי. סונדלנד, בחור טוב, לא נתקל בקשיים בוועדת החוץ של הסנאט בעת אישור מועמדותו - והוא יצא לדרכו.
כאשר אנשים מתוך הממשל החליטו לפוצץ את פרשת השעיית משלוח הנשק האמריקני בהיקף של 391 מיליון דולר לאוקראינה, הסתבך בכך מיודענו, השגריר הנדבן, מבלי שהעלה זאת בדעתו. מעשה שהיה כך היה: ביל טיילור (קצין בכיר לשעבר בצבא האמריקני ודיפלומט ותיק, שאחד מתפקידיו האחרונים היה ליווי ה"קוורטט" המזרח־תיכוני בתהליך נסיגת ישראל מעזה, ואשר כיהן בעבר כשגריר ארה"ב באוקראינה) הובהל לכהן, זמנית, כממונה על שגרירות ארצו באוקראינה, לאחר שסר חינה של השגרירה, מארי יובנוביץ', בעיני טראמפ. טיילור נחשף לסמיכות הפרשיות שבין השעיית הסיוע האמריקני לבין פנייתו של טראמפ לנשיא וולודימיר זלנסקי, לחקור את החשדות באשר לפעילותו הכלכלית של האנטר, בנו של המועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן, באוקראינה, ונתן ביטוי לחשדו כי ההשעיה היא לחץ על החקירה כנגד ביידן. הביטוי ניתן בהתכתבות פנימית במחלקת המדינה.
השגריר סונדלנד הופתע מן הדברים שקרא, כתב שאין מדובר בהתניה של סיוע ביטחוני תמורת חקירת יריב פוליטי, וביקש מן השגריר טיילור הוותיק שלא יעלה דברים כאלה על הכתב, אלא יתקשר אל ליסה קאנה, מנהלת מחלקת המדינה, כדי לדווח על חשדותיו.
משנתגלתה הפרשה, נקרא סונדלנד להעיד בפני תת־הוועדה בקונגרס, העוסקת בחקירות במסגרת בדיקת ההצדקה להדחת טראמפ. הנשיא ביקש ממנו שלא להעיד אבל הוא החליט להעיד. סונדלנד כבר לא ייצא מזה טוב. סביר להניח שבדרך מבריסל שאל עצמו - למה לעזאזל הייתי צריך לתרום מיליון דולר לטקס ההשבעה של הנשיא? יכול להיות שהוא חושב על שגרירים חיצוניים שמונו בישראל, במהלך השנים, בגלל מומחיותם (כמו פרופ' שמעון שמיר למצרים וירדן, פרופ' שלמה בן עמי לספרד, בנימין נתניהו לאו"ם, פרופ' איתמר רבינוביץ' לוושינגטון, ולא רק הם). יכול להיות שהוא מבין שכדי להיות שגריר צריך להיות בעל יכולת בתחום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו