אין מנצחים במריבה על ערב ההתרמה של הרב פירר | ישראל היום

אין מנצחים במריבה על ערב ההתרמה של הרב פירר

הציבור הישראלי חייב לשלב בתוכו את הציבור החרדי והערבי. ציבורים אלו מהווים כמחצית מהתלמידים בכתה א'. ובדרך כלל ילד בכתה א' אחרי 12 שנים הופך לבוגר. 

ללא שילובם בחברה ובכלכלה הישראלית, התל"ג (תוצר לאומי גולמי) ירד משמעותית ומסיליקון וואלי נהפוך לסיליקון וואדי. 

כאשר רוב פוגש מיעוט, הרוב צריך להיות קשוב למיעוט ולקשייו. וגם המיעוט צריך להיזהר שלא לכפות את עולמו על הרוב. כאשר ערכים מתנגשים, כל צד חייב לכבד את הצד השני ולנסות להקשיב לו ובעיקר לנסות למצוא פתרון. 

הרב פירר הוא מחלוצי ההשתלבות בחברה הישראלית. עמותתו עזרה למרפא שהוא עומד בראשה היא עמותה מופלאה שעוזרת לכל אדם – דתי, חילוני, יהודי או ערבי בשעות הקשות ביותר.

הרב עושה זאת שנים ארוכות. הוא אינו חפץ בשכר עתק, והוא לא מחפש את דרכו לפוליטיקה או לתקשורת, הוא פועל למען הציבור. הוא רתום וקשוב שעות רבות בכל יום למשימה קשה זו. 

הרב פירר הוא אדם חרדי, ובתפיסת עולמו נשים אינן יכולות להופיע בפני גברים בשירה. אני מניח שקשה לו גם להיות מזוהה עם אירוע שעבורו כרוך בפגיעה בהלכה. 

אני לא מזדהה עם תפיסת עולם זו, אבל זוהי תפיסה לגיטימית. הרצון לתת ייצוג הולם לנשים ולגברים הוא עניין מהותי וערכי עבור חלקים גדולים מהחברה הישראלית, ואין זה מאבק נשי בלבד. 

רצון לנקוט בשיטת ייקוב הדין את ההר ייצר לנו מחלוקות ושנאה ויגביה את החומות. במלחמות שכאלו אין מנצחים. 

הערב יתבטל, החולים יסבלו, החומה תוגבה והאיש החרדי השוקל עכשיו להתגייס לצבא או להשתלב בעולם התעסוקה יאמר לעצמו 'אין טעם לנסות, בסוף הם לא ייתנו לי לשמור על עולמי הדתי, עדיף לי להישאר בארבע אמותיי'. במקום גישה כזאת של הכל או כלום, עלינו לחפש פתרון. 

ייתכן שהפתרון הוא בקיום שני חלקים נפרדים לערב. חלק ראשון שבו יופיעו גברים בלבד וגם הציבור החרדי יוכל להשתתף בו, ובחלק השני, אחרי הפסקה, ישתתפו נשים וגברים. אני בטוח שניתן למצוא פתרונות אפשריים רבים. 

מה שברור לי הוא שלא נמצא את הפתרונות האלו דרך מריבות, חרמות וגידופים. 

אנחנו מאבדים לצערי את היכולת לדבר איש עם רעהו ולחיות בהסכמה. בעולם הפוליטי אפשר ללכת פעם אחר פעם לבחירות, זה לא עוזר, אבל לפחות יוצר אשליה של תנועה. בעולם האמיתי חייבים לדבר, להקשיב ולכבד איש את ערכי זולתו. 

כאשר חולה מגיע לעזרה למרפא, הוא זוכה ליחס חם ומקשיב, ואיש לא שואל אותו על עולמו הדתי. ולו בשל עובדה זו ראוי לכבד ולהקשיב את מי שמוביל ארגון זה שנים מרובות כל כך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר