המשחק הכפול של ליברמן

אין בכך ספק - מי שמחולל את המאורעות הפוליטיים האחרונים הוא אביגדור ליברמן. הוא זה שיצר את מה שמכונה "הפלונטר", לאחר שבבחירות אפריל סירב להצטרף לממשלת הימין, והוא זה שהעמיק אותו כשהמשיך בסרבנותו בסבב הנוכחי. התנהלותו של ליברמן, אם כן, היא המפתח להבנת התקופה, ובשורות הבאות ננסה להציג לכך הסבר. 

רבים מייחסים לליברמן מוטיבציות פרסונליות כמו נקמנות אישית בנתניהו או - כפי שטען ראש הממשלה - מניעים זרים. אולם למרות שלגורמים מסוג זה עשויה להיות השפעה על שיקול דעתו, אני סבור שראוי לנתח ולהבין את ליברמן גם במונחים פוליטיים רציונליים פשוטים. 

לאחר סבב הבחירות באפריל שבו ליברמן כמעט גירד את אחוז החסימה, היה ברור שהוא חייב להמציא את עצמו מחדש. ליברמן הבין שלרוץ שוב בעוד ארבע שנים על הטיקט של "מימין לליכוד", לא יוביל אותו לשום מקום. העובדה שלפיה גוש הימין בלעדיו נתקע על 60 מנדטים יצרה את ההזדמנות והוא ניצל אותה עד תום. בבחירות ספטמבר הופיע ליברמן כבשורה החדשה של המרכז, כאשר בניגוד לקמפיינים הלאומיים בעבר שעסקו בעונש מוות למחבלים, בלי נאמנות אין אזרחות" וכדומה, הוא רץ על סדר יום אזרחי של דת ומדינה ותפס יפה את המשבצת שפינה משה כחלון שחזר לליכוד. 

השרידות הפוליטית של ליברמן חייבה את יצירת "הפלונטר" בעת הנוכחית, וככל שהדברים נוגעים אליו - המהלך עלה יפה.  

זהו חלק מההסבר לפוליטיקה הליברמנית, אבל כדי להבין אותו עד הסוף צריך לחזור אחורה. כפי שהזכיר משה איפרגן בפרופיל הטוויטר שלו, ליברמן מתנהל באופן עצמאי מהמחנה הלאומי כבר זמן רב. בבחירות 2013 ליברמן רץ עם הליכוד תחת רשימה מאוחדת "הליכוד ביתנו", כאשר הכוונה היתה להוביל איחוד רשימות לאחר הבחירות ולצרף את ליברמן לליכוד. האיחוד הזה נתקל בהתנגדות בתוך המפלגה, וביולי 2014, סמוך לתחילתו של מבצע צוק איתן הוא הודיע על פירוק החבילה ופעולה פוליטית במפלגות נפרדות. בבחירות 2015 ליברמן לא הצטרף לממשלת הימין, ובדקה ה־90 קמה בדוחק ממשלת 61 צרה. במאי 2016 הוא הצטרף לממשלה כשר הביטחון, ובנובמבר 2018, שנתיים וחצי לאחר מכן, הוא התפטר והצית את הדינמיקה שהובילה לבחירות. 

ליברמן, אם כן, ממשיך לשחק משחק כפול: הוא מציג את עצמו כנאמן לעקרונות המחנה הלאומי, אך פועל פוליטית נגדו, כאשר עקרון העל הוא עתידו הפוליטי ושרידותו האישית. 

לא נקמנות ויצרים יש כאן, אלא מהלכים פוליטיים מחושבים והגיוניים, ודווקא משום כך הפלונטר הליברמני כה קשה לפיצוח. מה ליברמן רוצה? מהי התוצאה הרצויה? לאן הוא שואף? יש רק איש אחד שיודע. לנו, בכל אופן, יש 28 ימים לגלות. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו