דמוקרטיה מושעית

הדמוקרטיה בישראל ממשיכה לעשות תנועות. אתמול היה טקס ההשבעה של חברי הכנסת. רה"מ בנימין נתניהו הודיע כי הוא שוקל לערוך פריימריז בזק כדי לבלום את המחשבה בשמאל שאפשר לפרק את הליכוד. יאיר לפיד הודיע שהוא מוותר על הרוטציה. אם יתקיימו פריימריז בליכוד על ההנהגה, זאת בוודאי תהיה דרמה. אבל כרגע זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה שלמרות התנועות שעושה הדמוקרטיה בישראל, בשלב הנוכחי היא לא מתפקדת. 

יש יותר מדי ניגודים במערכת הישראלית, ואותם מוסדות שקוראים לעצמם "שומרי הסף" הפעילו מאז הבחירות של מארס 2015 לחצים בלתי נסבלים על המערכת הפוליטית. רה"מ נתניהו הוא רק מטרת מיקוד; אך למעשה הופעל מכבש על המערכת הפוליטית כולה, ואפשר לראות שעמיר פרץ וליברמן משותקים.

מה שקרה מיד לאחר הבחירות ב־2015 זה שהנשיא אובאמה ודובריו הכריזו בעקבות התבטאותו של נתניהו ביום הבחירות על הערבים והאוטובוסים, כי "זה חותר תחת הערכים והרעיונות הדמוקרטיים החשובים לדמוקרטיה שלנו, והם חלק חשוב בקשר בין ארה"ב לבין ישראל. רטוריקה שרוצה לדחוק לשוליים מגזר אחד באוכלוסייה מדאיגה עמוקות".

הממשל האמריקני שם סימן שאלה על תקפות הדמוקרטיה או לכל הפחות "הערכים הדמוקרטיים" של מדינת ישראל בהנהגת נתניהו. כעבור שנה ביטא סגן הרמטכ"ל גולן את מה שהוא ואולי גם אחרים מבינים בהקשר הזה. הם היו באופוזיציה ארוכת שנים לנתניהו ומאורע אלאור אזריה התיר את הרצועה. הוא אמר לי בראיון איתו לפני כמה חודשים, כי אמר את דבריו המקוממים כדי לערער על ההנהגה. 

קשה להשתחרר מהתחושה שהצטברות הלחצים של "שומרי הסף" נגד ממשלת הימין, נגד נתניהו, ורוח גבית עזה מצד התקשורת והשמאל הם שהתניעו והעצימו את מהלך החקירות נגד נתניהו החל מיוני 2016, זה התאריך שציינה בכתבתה הזכורה דנה ויס (ינואר 2019). הוגברו המאמצים מצד גורמי האכיפה נגד ראש הממשלה.

צוות של 30 איש מהמשטרה עמד מגויס למצוד, כאילו מדובר ברוצח סדרתי. ברוח "המשפחה" השביע נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרן ברק את היועמ"ש אביחי מנדלבליט: "כשהיועמ"ש מחליט, הוא צריך להביא בחשבון לא רק את ההשפעה של זה בציבור, אלא הוא מביא בחשבון גם איך הדבר הזה ישפיע על המוסד של היועמ"ש; ואני זוכר את עצמי מקבל את ההחלטות, ואני חושב: אני לא הולך לבייש את שמגר. ואני משוכנע שהוא (מנדלבליט) לא יבייש - לא את שמגר ולא אותי". צליל הדרישה לנאמנות למערכת צורם במקצת. 

היועץ המשפטי מנדלבליט תרם את שלו למאמץ בכך שפרסם את "כתבי החשדות" ערב הבחירות של אפריל, ואת "השימוע" קבע לתקופה הרגישה של הרכבת הממשלה. בישראל כמו בארה"ב, מהפכת־הנגד של מדינת־העומק מתבצעת באמצעות הפללת הפוליטיקה. המאמץ עכשיו בעיצומו.

לכן כאשר הנשיא ריבלין מדבר בצדק על מצב חירום לדמוקרטיה, צריך להגיד במפורש מהם הגורמים שהביאו את הדמוקרטיה בישראל לחוסר תפקוד: זה לא הפופוליזם, שאותו תקף ריבלין. ההפך, אולי הפופוליזם הוא הדמוקרטיה - כנגד הלחץ הבלתי נסבל של שומרי הסף על המערכת הפוליטית. בני גנץ נמצא אתמול לפתע, אחרי שנחשב לנעדר במשך כשבועיים. הוא מדבר בצדק על האתגרים הלאומיים, הביטחוניים, הכלכליים.

אם כך, מה הדיבורים על "ממשלה ליברלית"? גנץ, לפיד, עפר שלח והלל קוברינסקי ודאי מודעים לכך שהם מיעוט מול גוש הימין כאשר חבריהם ברשימה המשותפת מחרימים את טקס ההשבעה בכנסת. קשה לחשוב על אקט חמור יותר נגד הדמוקרטיה הישראלית. הכתבת התנאים מצד כחול לבן, לפי הנוסח של "ביקור הגברת הזקנה" - "הביאו לנו את ראשו של נתניהו ותקבלו הכל" - איננה תוכנית עבודה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו