תגליות הגז של ישראל הן כלים חדשים ורבי עוצמה בידי המדינה. הכלים האלה יכולים לשמש את המדינה למנף את הצמיחה ולהעשיר אותה, או חלילה לחנוק את הכלכלה.
אם נשכיל להקצות את ההכנסות מגז טבעי להורדת מסים, בעיקר מסים ישירים על עבודה, נוכל לעודד תעסוקה ויוזמה ולהגדיל את התוצר לא רק מהכנסה פסיבית. אך אם הפופוליזם יביא להקצאת הכספים לקצבאות ולסחטנות של הוועדים החזקים, יצא שכרנו בהפסד גדול.
מעבר למשמעות הכלכלית הזו יש לתגליות הגז משמעויות אסטרטגיות מרחיקות לכת, הקשורות להתנתקות מהתלות הקשה שהיתה לישראל במקורות אנרגיה חיצוניים.
הפרטת ייצור החשמל תאפשר להקים תחנות גז טבעי חדשות ולהרחיב את הקיימות לקראת מעבר כלי הרכב להנעה חשמלית. כך, עם השנים, נוכל לבטל כמעט לחלוטין את יבוא הנפט.
למהלך הזה, שיכול לקרות כבר בעשור הקרוב, יש השלכות על איכות הסביבה - על הפחתת זיהום האוויר בערים המרכזיות, על הפחתת רמת הרעש בכבישים הראשיים, ולכן גם על שווי הנדל"ן בצירים מרכזיים.
זהו הזמן לזכור מי מהנבחרים ומהמפלגות פעלו כדי "להשאיר את הגז באדמה", ומי מהם הביאו להתגשמות החלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו