ראיון החג שקיים יואב לימור במוסף חג זה עם ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל דרור שלום, היה מעמיק ומעניין - וגם מפתיע. כשקראתיו, היה נדמה לי כי מדובר בראיון עם ה"איפכא מסתברא" בחטיבה, הקצין הממונה על מדור הבקרה במודיעין, ואשר תפקידו - מאז הוקם המדור בעקבות מלחמת יום הכיפורים - להציג עמדה אלטרנטיבית לזו שהיתה מוצגת בפני הקבינט או בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
כמה ימים קודם לפרסום הראיון נפגשתי עם אדם המכיר היטב את הזירה הפלשתינית, ואשר איננו חוסך שבטו מן הנשיא מחמוד עבאס. המסר שלו היה ברור: "אם אינכם רוצים בשלום עם הפלשתינים, וכל מה שאתם רוצים הוא למשוך זמן כדי לא להגיע לרגע חלוקת הארץ - המשיכו לגנות את הנשיא הפלשתיני. אבל אם אינכם רוצים להפוך את ישראל למדינת אפרטהייד, ואם אתם רוצים להגיע להסכם עם הצד השני, ולא לזריקת המפתחות אל מעבר לגדר, כפי שעשיתם בעזה - התחילו מהר במו"מ עם אבו מאזן, כי רק הוא יכול לחתום על הסכם איתכם".
תא"ל שלום מגיע למסקנה זהה. הוא קובע כי מערכת היחסים בין ישראל והרשות הפלשתינית, המאמץ לשמר את מרקם החיים ולשפר את המצב הכלכלי, ובעיקר - התיאום הביטחוני היעיל מול מנגנוני הביטחון של הרש"פ - נשענת "לא מעט על אבו מאזן. הרבה אנשים אצלנו רואים בו מסית, אבל אבו מאזן הוא אבן ראשה משמעותית מאוד לשקט ששורר מאז 2006... אני מתקשה לראות מחליף שיציג עמדות מתונות ופרגמטיות משל אבו מאזן. צריך להביא את זה בחשבון".
שלום אומר באופן הברור ביותר כי מערכה צבאית נוספת בעזה לא תוסיף דבר לישראל, וישראל לא תהיה חזקה יותר. כל מה שיקרה הוא שבסיומה נגיע בדיוק לאותה נקודה, ותתקיים הידברות עם חמאס על הודנא (שביתת נשק).
קורא תיגר על הקונצנזוס. תא"ל שלום // צילום: יהושע יוסף
בנושא איראן הוא מדגיש - מצד אחד - את העובדה כי איראן היא האויב העיקרי, אשר איתו אנו מתמודדים בחזיתות אחדות, ומצד שני הוא אומר כי איראן רחוקה עדיין שנתיים מפצצה גרעינית, ומודה כי "ערעור הסכם הגרעין מחייב אותנו להחזיר חלק מהמשאבים לסוגיה הזאת", ומוסיף: "אני בהחלט פחות רגוע היום".
שלושת המסרים הביטחוניים הבולטים של ממשלות נתניהו הם:
1. נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן היא הישג גדול למדיניות הישראלית, וצריך להמשיך במאמץ לביטול ההסכם הרע הזה. 2. מחמוד עבאס אינו פרטנר לשלום, והרשות הפלשתינית חיה על כידוניו של צה"ל. התיאום הביטחוני פועל לטובת הפלשתינים, ומבחינת ישראל הוא שולי לחלוטין בחשיבותו. 3. אין לנו ברירה אלא לפתוח במערכה צבאית ברצועת עזה שתביא להכרעת חמאס (היה זה היועץ המשפטי לממשלה אשר מנע את המתקפה על עזה, ערב הבחירות האחרונות).
שלום יוצא כנגד שלוש התפיסות הללו, באופן הברור ביותר שניתן להעלות על הדעת. זה איננו תרגיל אינטלקטואלי־מוסדי של "איפכא מסתברא", ומשמעות הדבר היא כי הוא מבטא בכך את התפיסה המקובלת על צה"ל.
הממשלה הבאה תהיה חייבת לקרוא את דבריו בתשומת לב רבה מאוד. השרים החדשים, אם יגיעו אל שולחן הממשלה עם דעות אחרות, יצטרכו להיזהר מלהפוך לחלק מן ה"חבר'ה". הם יוכלו להסתמך על האיש הבולט ביותר בהערכת המצב במערכת הביטחון, להתעלם מן המנטרות של הקונצנזוס, ולהציג עמדות הפוכות: למשל, הסכם ה־JCPOA עם איראן מהווה יתרון לישראל, וביטולו עלול לגרום לה נזק; מי שרוצה בשלום יפתח מייד בשיחות עם מחמוד עבאס; ומבצע צבאי בעזה יהיה טעות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו