1. שנת תש"ף תוכל להיות שנת חזרה למועדון היהודי והעולמי שישראל באמת שייכת אליו, ואשר על השתייכותה היתה תמיד גאוותה. מישהו חשב שאנחנו מעצמה אשר מותר לה להתעלם מן העולם, ולעשות שבת לעצמה - אבל אנחנו לא. כמו שיצאנו ממועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה, ואחר כך חזרנו אליה תוך ויתור על "כבודנו", כך עשינו טעות בפרישה מארגון התרבות של האו"ם, אונסק"ו, והותרנו את הבמה לדורשי רעתנו.
ישראל אינה אותה מדינה קטנטונת, מעוטת אוכלוסין וענייה כפי שהיתה עם הקמתה, אבל היא תלויה בעולם, ולא רק בתחום היבוא והיצוא. "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" אינה יכולה להיות סיסמה של שום מדינה במאה ה־21, ובוודאי לא של מדינה כישראל, ובלעם לא היה חוזה מדינת היהודים.
• • •
2. אנחנו חייבים לחזור למועדון היהודי ולהדק את הקשר עם יהודי אמריקה, שנפרם במידה בלתי נסבלת בשנים האחרונות. מי שחושב שהוא יכול להחליף את התמיכה היהודית בתמיכה אוונגליסטית אינו יודע מה הוא סח. לא מדובר כאן בקבוצת מצביעים לקונגרס האמריקני או לנשיאות, אלא בבעלי בריתנו, וברצון המשותף שלנו להבטיח המשכיות יהודית.
לכל הכתבות, הדעות והפרשנויות של "ישראל השבוע"
זה החל בקשר הסימביוטי כמעט שנוצר בין ממשלת ישראל לבין הנשיא טראמפ, אשר רוב מוחלט של יהודי אמריקה רואה בו יריב אידיאולוגי ומי שמלבה גזענות באמריקה; נמשך בהתרחקות מן המפלגה הדמוקרטית שהפכה, בינתיים, לרוב בבית הנבחרים, ואשר משורותיה עשוי/ה לבוא הנשיא/ה הבא/ה; ועוד שורה של תופעות שהתרחשו בתחום היהודי־דתי, ובהן גם האירוע המדהים ביותר - ההחלטה לבטל את "מתווה הכותל" (הסדר שאושר על ידי הממשלה בינואר 2016, ואשר הרחיב את הרחבת התפילה השוויונית באזור דרום הכותל המערבי, ואשר בוטל על ידיה, בלחץ החרדים, שנה וחצי אחר כך, ואכזב רבים מאוד מיהודי אמריקה המסורתיים).
המשותף בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם הוא בעיקר רצונן בהבטחת ההמשכיות היהודית, וכדי לממש זאת עלינו לטפל בשאלת הגדרת "מיהו יהודי?". עלינו לבחון יחדיו את הדרכים להכיל את בני הזוג הלא־יהודים במשפחות המעורבות, במקום לוותר על המשפחות הללו.
• • •
3. עלינו לשנות או לבטל שורה של חוקים שנחקקו לאחרונה ואשר יש בהם כדי להפלות לרעה את הערבים החיים בתוכנו, וקודם את "חוק הלאום", שאין בו כדי לחזק את ישראל כמדינת הלאום היהודית, אבל יש בו כדי להרגיז את הערבים ולהציגנו בפני העולם כמי שחפץ לפגוע במעמדם, במעמד לשונם ובהתייחסות השלטון אליהם (כמו בתחום ההתיישבות).
שתהיה שנת פיוס - באמצעות מאמץ להבטיח את הלגיטימציה של מי שדעותיו שונות משלנו. תפילה בחוף אשדוד
• • •
4. עלינו לעשות מאמץ גדול כדי לחזור אל שולחן המשא והמתן עם אש"ף. למרות השמחה על כך שבחלק ממדינות ערב חזרו היחסים האישיים בין המנהיגים למצב שבו היו לאחר הסכם אוסלו, ברור שהקשרים הביטחוניים אינם חלופה לשלום אמיתי בין העמים, ובלי פתרון הנושא הפלשתיני לא תהיה נורמליזציה עם העולם הערבי ועם העולם המוסלמי, בלי שום קשר לשאלה מה יחסם האמיתי של מנהיגים מוסלמים רבים להנהגה הפלשתינית.
אבל הנושא החשוב לנו באמת אינו דווקא הקשר עם העולם הערבי (מבלי לזלזל בכך, כמובן), אלא מימושה של השאיפה הציונית להבטיח פה את מדינת היהודים, שהיא מדינת העם היהודי וכל אזרחיה, במסגרת דמוקרטית מודרנית. זה אינו יכול להתגשם במצב שרוב האנשים החיים ממערב לירדן הם פלשתינים החיים תחת שלטון ישיר או עקיף שלנו.
• • •
5. שתהיה זו שנת פיוס. לא רק במילים רמות או במחוות ריקות, אלא באמצעות מאמץ גדול להבטיח את הלגיטימציה של מי שדעותיו שונות משלנו. הקלות הבלתי נסבלת של הדבקת תוויות, של שלילת המיעוט, של השתמטות מן הוויכוח המדיני והחברתי החיוני אל ניסיון להוקיע את הצד השני של המפה הפוליטית, רק מפני מי שהוא או רק משום שהוא מזוהה עם מחנה פוליטי יריב, היא חלק מן הכרסום בערכים הדמוקרטיים של ישראל.
לא ממשלת אחדות לאומית תביא לפיוס כזה, אם כי נכון שבשעה שממשלה כזו מתפקדת, קשה קצת יותר לגנות את היריבים הפוליטיים. המפתח לשינוי מצוי בהסכמה לכללי המשחק המשותפים. מדובר בהסכמה עמוקה לכללים הדמוקרטיים, לחופש הביטוי ולהבעת דעות שעשויות גם להרגיז את השלטון, ולא רק אותו. ההבדלים בינינו רבים, אבל מתן ביטוי להם מעשיר אותנו, וגורם לנו לחשוב פעמיים על עמדותינו־שלנו.
• • •
6. זו תהיה שנה שנצטרך לטפל בה, מוקדם ככל האפשר, בגירעון התקציבי. איננו רשאים לחרוג מן הנורמה של מדינות ה־OECD, ואין צורך להכביר במילים מה הן ההשלכות המשקיות של גירעון כזה, בייחוד לאחר שהצלחנו להקטין, בשנים האחרונות, את אחוז החזר החוב הלאומי מתוך התקציב.
אבל הפתרון לבעיית הגירעון אינו יכול לבוא מקיצוץ רוחבי של תקציבי המשרדים, והוא חייב להגיע משינוי עדיפויות. אני מציע למקבלי ההחלטות לבחון מחדש, כדוגמה, את החלטת 360 של ממשלת רבין מ־1992; רבין הגיע לשלטון עם מחויבות לשינוי סדרי העדיפויות, והורדה משמעותית בהשקעה בהתנחלויות, באמצעות הקפאה חלקית של הבנייה שבהן, ומימש זאת.
במקום לקצץ בהוצאות חיוניות ומיותרות כאחת, חובה להחליט מה לא חיוני או אפילו מיותר, ולנצל רגע הכרחי של קיצוץ שאין להימלט ממנו, לצורך יצירת סדרי עדיפויות חדשים ונכונים יותר.
• • •
7. במקום לקצץ תקציבי תשתיות, בגלל הגירעון, צריך להגדיל אותן, הן במישור הפיזי והן במישור האנושי. אחריותה של המדינה לביטחון, לחינוך ולבריאות היא חלק מן ההצלחה הישראלית, וכמו בכל מקום אחר - מה שמממן זאת הוא תקציב המדינה. העלאת מסים לבעלי היכולת היא הכרחית כדי להרחיב את השירותים השונים שהמדינה מעניקה לאזרחיה, והמודל הסקנדינבי מוכיח שכאשר שירותים כאלה ניתנים ביד רחבה ובשום שכל, אנשים מוכנים לשלם מסים גבוהים יותר.
• • •
8. כדור הארץ מתחמם. ישראל לא פרשה מהסכם פריז (כפי שעשה טראמפ), והיא עדיין מחויבת להסכמים שהושגו שם. זהו נושא העומד גבוה בסדר היום הבינלאומי וכמעט שאינו קיים אצלנו. הוא חיוני לכל אחד מאיתנו, הרוצה להשאיר לבאים אחריו, עולם טוב יותר, ולפחות - לא פחות טוב. אולי בתש"ף נדבר על זה ברצינות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו