בעקבות טורי משבת, "מי האור ומי החושך", שעסק בהתבטאותו של חבר הכנסת רם בן ברק על "לבנים" ו"שחורים" והציוץ שבו הבהיר שהתכוון ל"בני אור" ו"בני חושך", ענה לי בן ברק בטוויטר כך:
"אראל ידידי, קראתי את טורך. איני מבין מאיפה נובעים רגשי הנחיתות? בהפסקות קצרות אתם אדוני הארץ כבר למעלה מארבעים שנה וכן, אני חושב שהדרך אליה מובלת ישראל על ידי ימין שבעיני הזוי שמהווה סכנה לדמוקרטיה וקיום המדינה ונערי הגבעות הם הסימפטום כן זה יותר מסוכן מאיראן חמאס וחיזבללה גם יחד"
אראל ידידי קראתי את טורך. איני מבין מאיפה נובעים רגשי הנחיתות? בהפסקות קצרות אתם אדוני הארץ כבר למעלה מארבעים שנה וכן אני חושב שהדרך אליה מובלת ישראל על ידי ימין שבעיני הזוי שמהווה סכנה לדמוקרטיה ולקיום המדינה ונערי הגבעות הם הסימפטום כן זה יותר מסוכן מאירן חמאס וחיזבאללה גם יחד
— Ram Ben Barak (@Ram_Ben_Barak) August 31, 2019
להלן תשובתי. רם ידידי, שום רגשי נחיתות ושום נעליים. אנחנו לא נוצרים, ומזמן הפסקנו להפנות את הלחי השנייה. כשקוראים לי פשיסט, אני יודע שאין דבר העומד מאחורי המילים מעבר לפסילה גורפת אד הומינם. לכן הגבתי לך.
לא רגשי נחיתות עומדים בבסיס טענתי (וכמה יהיר מצדך לנתח את כוונותיי הפסיכולוגיות), אלא ניתוח טקסטואלי בסיסי; אחד ועוד אחד שווה שניים. אתה אמרת את הדברים ואף פרשת בכתב. למעשה ערכת חלוקה בין אזרחים שהם בני אור, לבין אלו שהם בני חושך.
תמהני, מיהם אותם "אדוני הארץ"? מי צריך בכלל "אדוני הארץ"? מי חושב בכלל על הכינוי הזה למעט מי שדבק בו ומצמיד אותו למתנחלים? רם ידידי - אתה משליך. מי שהיו אדוני הארץ, בפועל ובתודעה וכעת בנוסטלגיה לארץ ישראל של העבר, ארץ ישראל מדומיינת ושקרית, מדביקים אותה למוסכניק ממעלה אדומים ולמורה ממודיעין עילית.
אז לא, רם ידידי, אין פה רגשי נחיתות. יש פה צער על תודעה קולקטיבית שרואה בצד השני, במחנה היריב הפוליטי, משהו נחות, אפל, פשיסטי - ולא יריב פוליטי לגיטימי. לא אח. לא ראוי.
אלו הדברים שמובנים מדבריך רם ידידי, במו פיך אמרת אותם.
ועוד דבר. מחריד, משעשע, מטריד - ואם יורשה לי שימוש במילה מאוסה, גם הזוי - שסגן ראש מוסד לשעבר רואה בקומץ נערי גבעות איום קיומי. הוא מודה שהם רק הכסות; הסיפור מבחינתך הוא הימין שמהווה סכנה לדמוקרטיה ולקיום המדינה. לא האיראנים שרוצים בהשמדת ישראל - אלא מי שמעזים לבקר את מערכת המשפט ואת שלטון הפקידות. 40 שנה שהדמוקרטיה מחשבת את קיצה לאחור, ועדיין, רם ידידי, אתה חופשי לחשוב, להביע דעתך, לבחור ולהיבחר. 40 שנה שאתה וחבריך מכנים את יריביכם הפוליטיים סכנה קיומית למדינה.
רם ידידי, אנא, אנחנו אנשים בוגרים, הפסיקו לחנך אותנו. אל תלמדו אותנו על דמוקרטיה. ההתנשאות הזו מיותרת. אין פה מלחמה בין בני חושך לבני אור, אלא מאבק פוליטי לגיטימי, דמוקרטי; קרב על הגמוניה ועל עתיד יהודה ושומרון. אתם והמצביעים שלכם לא יותר חכמים, טהורים ונקיים ממצביעי שאר המפלגות.
ולסיום, אצטט את חברי שמעון ריקלין שצייץ: "אולי עכשיו אתם מבינים למה אני מודה לאלוקים שנתניהו הוא ראש הממשלה. הוא יודע לזהות מי באמת האויבים שלנו ונלחם בהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו