1. בצמתים רבים אפשר לראות שלטי חוצות שעליהם מודפס תצלום של בני גנץ במבע רציני ומודאג והכיתוב "ישראל לפני הכל". גנץ הוא פטריוט ישראלי והכיתוב אינו שקרי. כדי להוכיח שאצלו "ישראל לפני הכל", ולא קלישאה לצורכי בחירות, מן הראוי שיודיע, באומץ לב ובענווה, שאינו מועמד בשלב זה לראשות הממשלה. מתוך דאגה למדינה הוא יודע שאי אפשר להפקיד את גורלה בידי פוליטיקאים חסרי ניסיון מינימלי בניהול מדינה, מול מגוון האתגרים שבפתח. לפני ראשות ממשלה, נדרשת תקופת אכשרה והכשרה.
כדאי שגנץ יצבור ניסיון מיניסטריאלי, ילמד היטב את הזירות הבינלאומיות, יתמחה בחיבורים בין ממשלים ברוסיה וארה"ב לטובת האינטרסים המדיניים והביטחוניים, יתרגל בניית גשרים למדינות באסיה ובאפריקה, כולל מדינות ערביות, ויתרגל הבנת סוגיות כלכליות מהותיות. לאחר מכן הוא יוכל להתמודד על ראשות הממשלה, ללא צורך בתמיכת חברי הרשימה המשותפת, המייצגת אינטרסים פלשתיניים. לישראל אין מותרות להעמיד בראשה רוטציית מתמחים חסרי ניסיון. מותר לכל פוליטיקאי לכוון גבוה, אבל אז הוא פוגע בעופות רחוקים ולא מצליח להתמודד עם איומים קרובים.
השבוע פגשתי איש עסקים רציני, בעל חברת אחזקות. הוא ניסה לשכנע אותי לתמוך בכחול לבן. שאלתי אותו אם הוא מוכן להפקיד את אחת מהחברות שלו בידי גנץ ולפיד. תשובתו היתה: "לא. עד כאן. ניהול חברות דורש מיומנות וניסיון".
למשמע תשובתו, הגבתי: "חברה בת אתה לא מוכן לתת להם לנהל, אבל את מדינת ישראל אתה מפקיד בידם?!" השתררה שתיקה. איני יודע מה יצביע בבחירות, יש בישראל אזרחים שהשנאה לנתניהו חזקה אצלם משמעותית מהדאגה למדינה ולטובתם הם.
2. לפני יותר מעשור התפרסם ספרי "מדינת היהודים שלב הסיכומים: הרב עובדיה יוסף והנשיא אהרן ברק". בפרק הסיכום צפיתי, שבתוך שנים ספורות תובא להכרעת הציבור סוגיה שהיא אולי המהותית ביותר באשר לעתיד המדינה ודמותה. האם ישראל היא מדינה יהודית, או מדינת כל אזרחיה? האם ישראל היא התגשמות חלום בן אלפי שנים, או סתם עוד מדינה על פני הגלובוס?
קמפיין השנאה תחת הכותרת "מדינת הלכה" הוא שימוש בנישה מתוחכמת שליברמן אימץ בתחרות האוטו־אנטישמית מול לפיד ומרצ. כל אדם הגון יודע שישראל אינה ולא תהיה מדינת הלכה עד ביאת המשיח. לא ההלכה מפריעה להם, אלא יהודיות המדינה. הם רוצים לראות את ישראל ריקה מכל תוכן יהודי מהותי, מנוערת מסמלים יהודיים, כשרק השפה העברית נותרת כמכנה משותף. סתם מדינה לחופי הים התיכון. כל דבר יהודי הוא הדתה, כל ניסיון לשמור על מסורת בת אלפי שנים הוא כפייה, וחזון ארץ ישראל כמולדת ההיסטורית הוא עניין נדל"ני בלבד.
הרצל, ז'בוטינסקי ובן־גוריון לא היו שומרי תורה ומצוות. עם זאת, באינטואיציה ההיסטורית המרשימה שלהם הם הבינו שללא המסורת, המורשת והתרבות היהודית, לא תקום וגם לא תתקיים מדינה שאזרחיה יהיו מוכנים למסור את הנפש על קיומה ועל הגנתה. גיבורי המחתרות ולוחמי צה"ל לחמו ונלחמים בחירוף נפש כדי שתהיה לנו מדינה יהודית ולא מושבה אמריקנית של כל אזרחיה במזה"ת. עשרות אלפי צעירים שאימצו את גישת ליברמן־לפיד ממלאים היום את ברלין ואת סן פרנסיסקו. חבריהם בארץ ממונים על עריכת הסקרים המוטים מאוד לטובת כחול לבן וליברמן. רוב גדול בציבור מחובר למורשת היהודית, אוהב את המדינה, מבין שחזרנו הביתה ובז לכל אלה שמנסים לנתק את המדינה מערכיה היהודיים.
3. היו זמנים שהנהגת היישוב היהודי בחברון היתה אידיאולוגית בראשות הרב משה לוינגר זצ"ל. היא קידמה בברכה וחיבקה כל איש ציבור שבא לבקר, בלי קשר לעמדותיו הפוליטיות. החיבור לחברון היה מעל לכל.
נשתנו הזמנים, לצערי. קבוצת עסקנים (גברים ונשים) קטנה השתלטה על הנהגת היישוב, וכדי לקושש קולות על מנת להבטיח את המקום ה־10 ברשימת ימינה, עושים כל מאמץ לפגוע בביקור רה"מ בחברון. הנהגה אחראית היתה צריכה להתעלות מעל לזוטות ולהפוך את ביקור רה"מ בחברון ובמערת המכפלה, בעצרת זיכרון לחללי תרפ"ט, לאירוע בעל משמעות בינ"ל; לדאוג שאלפי ישראלים יגיעו לעצרת, לחבר את כולם לחברון ולהעביר מסר שיהודים בחברון לנצח נצחים.
במקום זאת, העסקנים מעלים על ראש שמחתם את השוק. מי שהופך את חברון למכשיר פוליטי, יגלה שכיכר השוק תהיה שוב חס וחלילה ריקה. עם ימינה כזאת, השמאל לא יידרש למאמץ גדול כדי לפנות את חברון מיהודים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו