עמיר פרץ ואורלי לוי־אבקסיס מנסים לשחזר את ימי מפא"י העליזים, שבהם ראשי המפלגה פיזרו הבטחות שווא לפני מערכות בחירות, וכשהיה חסר כסף - הם הגדילו את הגירעון, הדפיסו עוד כסף, ולא בחלו בשום טריק זול של אחיזת עיניים כדי ליצור מצג שווא של עשייה אמיתית.
ועכשיו קבלו את מפא"י 2019: מופע שבו תהיה דירה לכל מחוסר דיור; כן, המדינה תבנה דירות בעצמה במיוחד בשבילכם! קבלו 6,000 שקל לכל קשיש ו־9,000 שקל לכל זוג קשישים! מה אכפת לכם? בעל הבית השתגע! קבלו שכר מינימום של 40 שקל לשעה? לא, אין צורך להגדיל תפוקה, כל אחד זוכה! יש המתנה במיון? (הו, כן, על בשרי חוויתי השבוע 10 שעות המתנה לאולטרה־סאונד על כיסא מתכת במשך כל הלילה), אל דאגה! ההמתנה תקוצר בחוק! 500 מיטות חדשות יעמדו לרשות בתי החולים. סל התרופות יגדל, וביטוח סיעודי ממלכתי יוחל על כולנו. יקר לכם? אל דאגה! 100 מוצרי יסוד יזכו לפטור ממע"מ, ויש גם הבטחות לעצמאים, לנכים, לזכאי הבטחת הכנסה ושאר ירקות.
אילו רק הבטחות השווא היו פשע, אני לא רוצה לדמיין מה היה עונשם של חברי הכנסת החביבים האלה, באמת חביבים. ברור מניסיון העבר שהעלאת שכר המינימום מוציאה עובדים מהשוק ומביאה לייקור מיידי של מוצרים ושירותים. ברור גם שבנייה ממשלתית פוגעת בשוק הבנייה. היא גם לא צודקת, מכיוון שהנזקקים האמיתיים לא יכולים לרכוש אפילו דירה מוזלת.
אבל מעבר לסתירות הפנימיות שבהצעות הללו, הח"כים מבקשים לממן את כל התשורות המוצעות לבוחריהם קודם כל בהגדלת הגירעון. עם יד על הלב, האם זה מה שהם ממליצים לילדיהם? אם כן, הרי שהם אומרים: ילדיי החמודים, למה אתם מתלבטים בין טיסה לחו"ל לבין החלפת הריהוט בבית? טלו לכם הלוואות וקנו גם וגם; תגדילו גירעון, כי אבא מתכוון להוריש לכם את החובות שלו, ואתם תוכלו להוריש אותם לילדיכם, כי הרי ככה זה עובד מאז קום המדינה.
קשה להתייחס ברצינות למועמד שהבטחותיו נשענות על כוונה מפורשת להגדיל את החוב של המדינה. דרך תמוהה נוספת שמציעים בעבודה־גשר למימון מקסמי השווא שלהם: העלאת המס על כל מי שמרוויח יותר משכר ח"כ - יותר מ־44,000 שקלים, בשתי מדרגות מס שיגיעו עד למס שולי של 65 אחוזים.
לו היו לראשי העבודה־גשר כוונות אמיתיות, הם יכלו לבדוק את הניסיון בצרפת ובמדינות נוספות להעלות את גביית המס בצעדים דומים. הניסיון כשל. יתרה מכך, שום חישוב לא יוכל להראות שצעדים כאלה יספיקו כדי לכסות את ההוצאות שהם מתכננים.
המצע של העבודה־גשר הוא אוסף של רעיונות עיוועים, ומשמח לראות שהחברה הישראלית בוגרת דיה כדי לדחוק את המפלגה הזו למקום שאליו הגיעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו