במהלך הדיון בוועדת הבחירות המרכזית על האפשרות להציב מצלמות בוועדות הקלפי, השמיע נציג היועמ"ש את התנגדותו באמצעות הטיעון כי "מארג הדינים משמיע היעדר אפשרות להצבת מצלמות". במארג המובנים האפשריים של טיעון זה, דומה כי הניסוח מצטרף למארג המונחים המפותלים והמעורפלים המהווה כשלעצמו חלק ממארג טיעוני האקטיביזם הייעוצי, שגלש בעצמו ממארג המונחים של האקטיביזם השיפוטי.
נתחיל מהעובדה שמארג דינים אינו יכול לדבר, ולכן גם לא מסוגל להשמיע מאומה. מארג דינים בתחום מוגדר מהווה לכל היותר בסיס להשמעת פרשנותם של אנשים בשר ודם, יהיו אלה עורכי דין, יועצים משפטיים או שופטים.
מעניין במיוחד הוא הביטוי "היעדר אפשרות" כדי לבטא התנגדות להצבת המצלמות. מארג הדינים לא משמיע "איסור" או "ניגוד" להצבת מצלמות. בתחום המובהק שבו שולטים לרוב המונחים "אסור" ו"מותר", "רשאי" או "לא רשאי", השימוש במונח "היעדר אפשרות" כדי להביע התנגדות, מעיד בראש ובראשונה על חולשה גדולה במארג הטיעונים.
ולעצם העניין. אין חולק על כך שבמערכות הבחירות בישראל מתבצעים זיופים בהיקפים משמעותיים. לאחר הבחירות הציג קלמן ליבסקינד מ"מעריב" עדויות רבות לזיופים אלה, וגם "הארץ" חשף לאחרונה שורת ליקויים וחשד לזיופים. לוועדת הבחירות זרמו לא מעט תלונות על זיופים מסוגים שונים, שהמכנה המשותף להם הוא אחד: ניסיון להטות את התוצאות.
ברור לכל שהבחירות חייבות להיות חשאיות ושלכל מצביע יש את הזכות לשמור לעצמו את המידע במי הוא תומך ועבור מי הצביע. בהקשר זה, איש לא הציע להציב מצלמות כדי להפריע למי מהמצביעים לממש את זכות ההצבעה החשאית שלו. אין כוונה לצלם את הנעשה באופן פרטי מאחורי הפרגוד. הצבת המצלמות נועדה למנוע הטיית תוצאות באמצעות תיעוד המרחב הפוטנציאלי שבו נעשים הניסיונות העיקריים לזייף תוצאות - ועדת הקלפי.
אנחנו מציבים מצלמות בצמתים מועדים לעבירות תנועה כדי להרתיע נהגים מלעבור על חוקי התנועה, כדי למנוע תאונות או להעניש את האחראים להן. אנחנו מציבים מצלמות במגוון רחב מאוד של מרחבים ציבוריים כדי למנוע עבירות ופשיעה וכדי לגלות את העוברים על החוק. לצערנו הרב, בחלק מהמקומות בישראל התגלו ועדות הקלפי כמרחב בעייתי שבו מתבצעים ניסיונות שיטתיים לבצע פיגוע דמוקרטי מהסוג הגרוע ביותר - הטיית תוצאות הבחירות.
העובדה שגורמים פרטיים או מפלגתיים מעוניינים להציב מצלמות היא בהחלט בעייתית. אולם היא לא בעייתית בגלל שהצבת המצלמות כשלעצמה אינה ראויה אלא משום שזהו תפקידה הרשמי של המדינה - באמצעות ועדת הבחירות - לשמור על טוהר הבחירות.
היה זה מדהים לראות, לאחר הבחירות האחרונות, שאת עבודתה של ועדת הבחירות נאלצו לעשות מאות מתנדבים של הימין החדש שבחנו אלפי פרוטוקולים של ועדות קלפי. לאחר מכן היה זה מועמד הליכוד עמית הלוי, שנאלץ כאדם פרטי להשקיע משאבים רבים כדי להוכיח שלליכוד מגיע המושב ה־36 על חשבון יהדות התורה. מתנדביה של מפלגה ומועמד במקום ה־36 עשו באופן פרטי את מה שהיה ראוי שתעשה ועדת הבחירות - לגלות זיופים ותקלות. למותר לציין ששינויים קלים בלבד היו יכולים לשנות את התמונה, ונותרנו עם הספק, שמא נגררנו לבחירות חוזרות בין השאר בשל תקלות וזיופים.
ייתכן מאוד שהדרישה להצבת מצלמות כלל לא היתה עולה אם התחושה הציבורית היתה שהמדינה, באמצעות ועדת הבחירות, אכן עושה הכל כדי להגן על טוהר הבחירות. אולם התחושה היא, לצערנו, שוועדת הבחירות לא עושה מספיק בתחום. עד שוועדת הבחירות תיתן לציבור את התחושה שאכן נעשה הכל, אין מוצדק יותר מהדרישה שיוצבו מצלמות בקלפיות.
פרופ' אשר כהן הוא ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן
