בשיחה שקיימתי לפני 19 שנה עם המנהיג הפלשתיני הבלתי מוכתר של מזרח ירושלים, פייסל חוסייני, שאלתי מדוע נאחזים הפלשתינים בתביעה לריבונות על הר הבית. תשובתו הותירה אותי פעור פה: "יוסי, גם אם אתה תהיה רה"מ ותתרחש רעידת אדמה ומסגד אל־אקצא וכיפת הסלע ייהרסו, לא תורה לבנותם מחדש. יכול להיות שגם לא תוכל לעמוד בלחץ להקים שם את בית המקדש השלישי שלכם".
אמרתי לו שהסנריו הזה בעל סיכוי נמוך כל כך, שאינו יכול להצדיק את הדרישה הפלשתינית לריבונות. הוא השיב: "אל תשכח את רוהאן. אל תשכח את המחתרת היהודית. אנחנו זקוקים לריבונות שתאפשר לנו לבנות מחדש את המבנים הללו אם ייהרסו".
ב־21 באוגוסט ימלאו 50 שנה להצתת מסגד אל־אקצא על ידי מייקל רוהאן, מתנדב אוסטרלי, נוצרי, מקיבוץ משמר השרון. מדינות ערב האשימו, מייד, את ישראל הרשמית בניסיון להיפטר מכל סימן מוסלמי על הר הבית. משטרת ישראל קבעה, בתחילה, כי מדובר בקצר חשמלי, אבל אחר כך חזרה בה ומסרה כי מדובר כנראה בהצתה. מכבי האש כיבו את השריפה, אך למסגד נגרם נזק גדול מאוד. המנהיגות הישראלית גינתה בכל תוקף; רה"מ גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין מיהרו להר הבית והביעו הזדהות עם ההנהגה המוסלמית.
המסגד לאחר ניסיון ההצתה // צילום: עוזי קרן, ארכיון דן הדני, מהאוסף על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית
רוהאן ברח מהמקום ונתפס בקיבוצו, ב־1 בספטמבר הוגש כתב האישום וחודש אחר כך נראה המשפט כמעין חזרה על משפטו הפומבי של אדולף אייכמן: הדיונים התקיימו בבנייני האומה, רוהאן ישב בתא זכוכית, התובע היה היועמ"ש מאיר שמגר וכל העולם סיקר.
רוהאן בן ה־28 הודה במעשה, אך טען לאי־שפיות. הוא סיפר כי ניסה להצית את המסגד כבר ב־1 באוגוסט, אך הדבר לא עלה בידו. לדבריו, קיבל צו אלוהי, ובו דברי הנביא זכריה. הוא האמין שההצתה תאפשר ליהודים לבנות מחדש את בית המקדש, ובכך - יסייעו לישו לשוב אל העולם כמשיח, ולשלוט בעולם אלף שנה. כדי לזכות באמון שלושת השופטים, בראשות צבי עלי בייקר, הראה תמונות שצילם במהלך ההצתה, והסביר כי ההצתה אפשרה לו להתגבר על השטן...
אחרי הסתכלות פסיכיאטרית נקבע כי רוהאן אינו כשיר לעמוד למשפט בשל "סכיזורפרניה עם תעתועי שווא פרנואידיים ותעתועי גדלות". הוא נשלח לאשפוז פסיכיאטרי, הועבר מבית חולים אחד לאחר, ברח מאחד מהם, נתפס ובסופו של דבר הוסגר לאוסטרליה, אושפז שם ומת בבית החולים ב־1995.
"המחתרת היהודית" היתה קבוצה קיצונית שהוקמה בשולי "גוש אמונים" מתוך תסכול על כך שדווקא ממשלת הימין של מנחם בגין היתה זו שהסכימה לוותר על כל סיני, ולא פעלה באגרוף ברזל נגד אלימות פלשתינית. אחת מהמטרות שלה היתה להרוס את המבנים המוסלמיים על הר הבית, כדי שיהיה אפשר לבנות עליו את בית המקדש השלישי.
הם נתפסו כאשר היו בדרך לפיצוצם של חמישה אוטובוסים פלשתיניים במזרח ירושלים, ולאחר שרצחו שלושה סטודנטים פלשתינים, פגעו בכמה ראשי ערים פלשתינים וגרמו לקטיעת רגליהם. המעצר שלהם מנע את פיצוץ המסגד.
מתוך 29 עצורים נמצאו 15 אשמים. כמה מהם נשלחו למאסר עולם, ואחרים - לתקופות קצרות יותר. אך כולם השתחררו הרבה לפני ריצוי עונשיהם בשל חנינה סיטונית שהוענקה להם על ידי הנשיא דאז, חיים הרצוג. איש לא טען כי מדובר בחולי נפש שיש לאשפזם. עם שחרורם מיהרו העבריינים להשתלב בצמרת המתנחלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו