עוד לפני ששמעתי את פסיקת בית המשפט בנצרת מתחילת השבוע, שקבעה כי המופע לקהל החרדי בעפולה לא יוכל להתקיים בהפרדה, יכולתי לנחש שזו תהיה הפסיקה. ולא צריך להיות בעל רוח הקודש בשביל זה; באינספור הזדמנויות בשנים האחרונות פסק בית המשפט שוב ושוב נגד עמדת המגזר החרדי בהרבה מאוד סוגיות ערכיות שנידונו בפניו. זה כבר לא חידוש.
מה שבכל זאת העציב במיוחד בסיפור הזה, מעבר לאיום בביטולו המאכזב של אירוע תרבותי שרבים ציפו לו, הוא הרגרסיה שעלולה להיגרם ביחסו של העולם החרדי לתרבות. זהו אחד ההיבטים הפחות מוכרים והפחות מדוברים של סערת ההפרדה בעפולה, שכמו במקרים רבים אחרים - משקפת היכרות חלקית, אם לא בורות ממש, ביחס לתהליכים החברתיים והתרבותיים המתרחשים בחברה החרדית.
עד לא מזמן, ממש לפני שנים ספורות, "ערבי השירה" - כפי שמכונות ההופעות בעיתונים החרדיים - היו אסורים מכל וכל. לא בהפרדה, לא "לגברים בלבד" ולא בכלל; פשוט אסורים. האיסור הוביל לכך שהופעות לחרדים נערכו נגד דעת הרבנים החרדים, בקהל מעורב. בעקבות זאת צמחה תופעה מכוערת של איומים והלשנות נגד המשתתפים באותן הופעות, ובמקרים קיצוניים אף הוצאו בשל כך ילדים ממסגרות חינוך חרדיות.
שנים רבות אפוא נעדר המגזר החרדי מאירועי תרבות המיועדים לחרדים, לא בגלל כפיית בית המשפט או בג"ץ על איסור ההפרדה - אלא כי אלה פשוט לא נערכו. המילים "הופעה חרדית" נחשבו מילים גסות, ורק אלה המכונים בפי החרדים "שבאבניקים", כלומר השוליים החרדיים, הלכו לאירועי המוזיקה שכן נערכו, במעורב, כאמור, וללא "הכשר" רבני.
עוד על סערת ההפרדה בעפולה:
כפייה חילונית נוסח עפולה / ברוך בן צבי
כשהפרדה משמרת היררכיה חברתית / מרים זלקינד
כשהשוויון הופך מערך לאליל / דוד ברון
הדבר השתנה בשנים האחרונות בתהליך עדין מאוד. רבני המגזר הבינו שאיסור גורף לקיים אירועי מוזיקה מרחיב את השוליים שהולכים לאירועים שמתקיימים למרות האיסור, והחלו, בעיקר בהסכמה שבשתיקה, לתת אישור לקיים אירועי שירה חרדיים. כמובן, אלה מתקיימים אך ורק לפי הסייגים החרדיים. מוטי שטיינמץ, למשל, הזמר העומד במרכז האירוע המתוקשר בעפולה, נחשב לאחד המבוקשים שבאירועים אלה - רק משום שהוא אינו מסכים עקרונית להופיע באירוע שאינו נפרד, גם אם מדובר באירוע פרטי או בכזה שאינו מיועד לציבור חרדי.
תהליך זה טרם הסתיים. העיתון החרדי־ליטאי "יתד נאמן", לדוגמה, לא יפרסם כלל את מודעת ההזמנה למופע בעפולה, כי הדבר עדיין נחשב לצעד מוגזם עבור עיתון חרדי שמרן. אבל העיתון בהחלט נזעק השבוע בכותרתו הראשית נגד פסיקת בית המשפט ואף ערך ראיון - צעד מתקדם כשלעצמו - עם הזמר מוטי שטיינמץ, כוכב ההופעה המדוברת. עצם קיום האירוע בהפרדה הוא בגדר חידוש גדול, ופסילת אירועים בהפרדה לחרדים תגדע את הענף התרבותי החרדי שהחל לפרוח בשנים האחרונות.
הפסיקה שהורתה לבטל את המופע בהפרדה היא מסוג הגורמים העלולים להוליך את החברה החרדית אחורנית. זהו דפוס חוזר ביחסים בין החברה החרדית לממסד הישראלי. כשהשלטון החליט על פעולה החלטית בנושא גיוס החרדים, ביטול "חוק טל" וקריאה לגיוס בכוח, הוא גרם הלכה למעשה לעצירת תהליך שהתרחש ממילא: מספרי המתגייסים החרדים הלכו וגדלו בשנים האחרונות, והמגמה נעצרה באחת בתגובה להפיכת הסוגיה למאבק פומבי בין חילונים לחרדים.
הפשרה שהושגה אתמול יצרה מתווה לקיומו של האירוע כפי שתוכנן. חבל רק שלתהליך כולו נלוותה הרגשה חמצמצה של המאבק על עצם קיום אירוע התרבות היחיד - מתוך מאות - לחרדים בעפולה - שמה לעשות, ביקש להתאים את עצמו לקהל.
החברה הישראלית נחשבת היום ליברלית ופלורליסטית מאי פעם. מתי נגמרת הפלורליסטיות? כשמדובר בחרדים. תראו מה זה: אירוע מוזיקלי, חרדי, נקודתי, מעסיק אותנו כבר שבוע. זה לא כי אנחנו מאוד פלורליסטים, אלא כי אנחנו אכן פלורליסטים - אבל רק כלפי אלה הדומים לנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
