בשבוע שעבר ביקרתי בסין בהזמנת השגרירות הסינית בישראל כחלק ממשלחת של נציגי ממשלה ותקשורת. ביקרנו במדינה בת מיליארד ו־400 מיליון אזרחים, המודעים היטב לכך שהעולם חושש מהם. הם סבורים שלא משנה מה יעשו, העולם יבקר אותם. הם בטוחים שהתקשורת הבינלאומית עושה להם עוול, ושהעולם פשוט לא מכיר אותם.
אבל הם לא יושבים בחיבוק ידיים: חוץ מהמשלחות שהם מארחים מישראל ומהעולם, הם מאפשרים גם הצצה אל עולם התקשורת שלהם. המשלחת שלנו ביקרה בשני כלי התקשורת המרכזיים במדינה. ראשית, קבוצת התקשורת הגדולה בסין, China Media Group, שמפעילה שידורי רדיו בלא פחות מ־44 שפות, כולל עברית, ושואפת להתפשט גם למדיה חברתית. הקבוצה נמצאת בבעלות ממשלתית. בהמשך ביקרנו גם בסוכנות הידיעות Xinhua News, המחזיקה ביותר ממאה סניפים ברחבי העולם. גם היא בבעלות ממשלתית. זהו גוף בסדר גודל שאינו מוכר בישראל, המשתמש בין השאר בטכנולוגיה של בינה מלאכותית כדי לזהות חדשות מרחבי העולם על אירועים ואנשים שונים. כרגע נמצאים במעקב חדשותי באמצעות בינה מלאכותית לא פחות מ־30 אלף אישים העומדים במרכז החדשות, וזו רק ההתחלה.
האמת היא שלא יכולתי שלא לתהות. מה אם המשרד לעניינים אסטרטגיים, המשופע בתקציבים ואמון, בין השאר, על המאבק הגלוי והנסתר בתנועת ה־BDS וסוגים דומים של פעילות אנטי־ישראלית, היה לומד שיטות עבודה מהסינים? נכון, ישראל היא דמוקרטיה, והיא מחויבת למערכת ערכים ואתיקה שלטונית דמוקרטית. לא בכל השיטות והכלים המקובלים בסין היא רשאית או מעוניינת להשתמש. אבל בהחלט אפשר ללמוד מהסינים את השיטתיות, את גיוס הטכנולוגיה ואת ההתגייסות המערכתית למטרה לאומית שישראל כבר הגדירה לעצמה: מאבק בדה־לגיטימציה ובהכפשה, ויצירת שינוי בדעת הקהל העולמית כלפי ישראל.
המאפיין העיקרי של פעילות ה"הסברה" הסינית הוא המחויבות לפעילות מערכתית מתואמת מצד אחד, ומנגד פתיחות לטכנולוגיות חדשות ומתקדמות. זה בדיוק מה שאפשר היה לצפות מאומת הסטארט־אפ להוביל, אך דומה שישראל מנהלת את מלחמת התדמיות שלה באמצעי הלחימה התודעתית של האתמול. ישראל צריכה להגדיר תוכנית אסטרטגית־לאומית לעשר או ל־20 השנים הבאות: ליצור מערך מתואם לפעילות הסברה המותאמת לעידן הדיפלומטיה הדיגיטלית.
ככל שזה יישמע מופרך - ישראל הדמוקרטית תלמד שיטות של "לוחמה תודעתית" מסין האדומה? - העובדה היא שהעולם משתנה. סין, בהקשר הזה, לא צריכה להיות מודל עבור ישראל, אלא סימון כיוון: היא פועלת נמרצות בזירה שאליה מתקדמת הדיפלומטיה בעידן החדש. אגב, היא לא המדינה היחידה שמשתמשת באמצעים כגון סוכנויות ידיעות או גופי תקשורת לצורך השפעה על דעת הקהל העולמית. בסופו של דבר, זהו המגרש שבו ישראל משחקת, והוא הולך ונעשה מתוחכם ומורכב - איתנו או בלעדינו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו