1. מנכ"ל במשרד ממשלתי הוא משרת אמון מובהקת, הזרוע הביצועית המרכזית של השר ליישום חזונו במשרד שעליו הוא ממונה. אם המנכ"ל אינו מזדהה עם החזון, אין סיכוי שיסייע בהגשמתו. מי שנבחרה לתפקידה כמנכ"לית על ידי ציפי לבני - שדעותיה מוכרות - לא תוכל לסייע לשר אמיר אוחנה בקידום מדיניותו. הקינות, הבכי והנהי של דוברי השמאל על העברת אמי פלמור מתפקידה מוכיחים שהמהלך של השר אוחנה היה ראוי.
מי שהדליקה "משואה אלטרנטיבית" ביום העצמאות מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, משוכנעת שחוק הלאום הוא אירוע פוליטי, ומי שעם דינה זילבר ניהלה את מעוז השמאל במשרד המשפטים, לא יכולה להיות מנכ"לית כשהשר נבחר בקולות ימין.
פלמור עצמה התפלאה שאיילת שקד השאירה אותה בתפקיד. הסיבה לכך כמדומני, היא שבטרם המינוי שקד הכירה את עולם המשפט באופן שטחי למדי והיתה זקוקה למישהי שתבטיח רצף מנהיגותי במשרד. או אולי סברה שעם מנכ"לית מחוגי השמאל יהיה קל יותר תקשורתית לממש רפורמות ימניות.
2. השבוע התקיים כנס בהשתתפות רה"מ, יו"ר הכנסת, שרים והשר כחלון, שחזר הביתה לליכוד והתקבל בתשואות, וכן ראשי רשויות מהליכוד ונציגי עולים מחבר המדינות. מרגש היה לשמוע את ח"כ טלי פלוסקוב, שעברה מכולנו לליכוד, כשסיפרה על חבלי קליטתה. בתחילת דרכה בישראל עבדה כחדרנית בבית מלון, למרות תאריה האקדמיים בפסיכולוגיה. טלי נקלטה היטב, התקדמה והיתה ראשת העיר בערד וחברת כנסת.
סיפור קליטת העולים מחבר המדינות הוא אחד מפלאי שיבת ציון המודרנית. מכל העליות שהגיעו לישראל, לא היה סיפור הצלחה מופלא כל כך. תרומתם לחברה בתחומי התרבות, הרפואה, הספורט והמדע - מרשימה. המסר המרכזי באותו ערב היה שהם רואים את עצמם כישראלים גאים ואינם רוצים להיחשב לסקטור שמצביע למפלגה סקטוריאלית, במיוחד שראש מפלגת עולים מתחזה לימין וסוחר בקולות שלהם לצרכיו. בסיום הכנס שרו את "התקווה", ואני הרהרתי בהתגשמות נבואת ישעיהו "שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך, בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תיאמנה".
3. קץ עידן התמימות: בוריס ג'ונסון נבחר לעמוד בראשות ממשלת אנגליה. קשה לצפות מה יעשה בתחומי מדיניות החוץ. ג'ונסון חשוד בעיני האנטישמים באנגליה כאוהד ישראל. ככזה, כבר החל מסע מאורגן נגדו. שונאי ישראל מעדיפים, כידוע, את ג'רמי קורבין, שהשווה את ישראל לנאצים. מכל מקום, המסר מבחירתו הוא שרבים באנגליה הפנימו שהגיע הזמן להפסיק את התמימות הפושעת מול פונדמנטליזם אסלאמי ושלטון אייתוללות איראני. סכנות שלובות ומוחשיות ביותר לשלום העולם. טראמפ וג'ונסון הם תשובה ניצחת לתמימות קדושה. רק עולם שיש בו מנהיגים נחושים, שמוכנים להפסיק את נשף המסכות האווילי, יוכל להמשיך להתקיים.
4. אהוד ברק בגילו המתקדם מתוסכל, מריר וביביפוב מיוסר. הוא מספיק נבון לדעת שבספרי ההיסטוריה הוא יוזכר בהערת שוליים כראש ממשלה קצר מועד, כמי שהיה מוכן לוויתורים מפליגים לפלשתינים שנענו באינתיפאדה ואולי גם "בזכות" קשריו עם הפדופיל אפשטיין. חזרתו לפוליטיקה תחת מילת הקסם "דמוקרטיה" נועדה למטרה אחת - ניסיון אחרון להפיל את שלטון נתניהו והימין. בכך הוא מקווה לעבור מהערת שוליים לגוף הטקסט. פעם, בימי שולמית אלוני ויוסי שריד, חשבתי שמרצ היא מפלגה עם ערכים ושאת ערביי ישראל קשה להוליך שולל. טעיתי. מי שמצרף לשורותיו את ברק עם "תעודת ההכשר" שקיבל מאלדד יניב, ערכיו בעיניי ירודים, ומי שמאמין להתנצלות הפוליטית שלו לציבור הערבי, תמים להפליא. אופורטוניזם יהודי וערבי במיטבו.
5. מומחים לרפואה פוליטית אבחנו לפני שנים וירוס המכונה "מי בראש?". הווירוס מתפשט במהירות באמצעות סקרים־שקרים, משבש את התבונה ועלול לגרום לתוצאות הרות אסון. בבחירות הקרובות אסור לימין לאבד קולות לשווא. איחוד הימין בעצמו ספק אם יעבור את אחוז החסימה. הימין החדש לא עבר את אחוז החסימה בבחירות האחרונות. חשוב לכן שהמפלגות מימין לליכוד יאחדו את הכוחות ולא יצטרכו להתנצל אחרי הבחירות שהליכוד שתה להן את הקולות. המשימה להגיע ל־61 מנדטים ויותר היא אפשרית וחיונית. אסור להמר על עתיד המדינה וארץ ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו