אל תשתיקו דיפלומטים בדימוס

אלדד בק ("פרקליטי ה־BDS בשמאל הישראלי" 15.7.19), אינו חוסך במחמאות לשמעון שטיין, אחד השגרירים הטובים ביותר שייצגו את ישראל בגרמניה. הוא משבח את מאבקיו למען עמדותיה הלא־פופולריות של הממשלה שבשליחותה פעל, את קרבתו הרבה לקנצלרית אנגלה מרקל, ואת שירותו "המוצלח ביותר" בן שש השנים, שלאחריהן התקשו למצוא לו מחליף. אבל מייד לאחר השבחים, בק גם לא חושך את שבטו מהעמדות שמבטא שטיין מאז שפרש ממשרד החוץ והפך לאדם פרטי.

שטיין מציג עמדה המשותפת לרבים וטובים בישראל, שאינם מוכנים לראות בכל ביקורת על מדיניות הממשלה "אנטישמיות". הוא ואחרים מזהירים מכך שהשימוש התכוף בקלף האנטישמיות ביחס לכל ביקורת על ישראל, שוחק את היכולת לרתום שותפים למאבק באנטישמיות כשהיא מופיעה במלוא חומרתה. העובדה שאישים כמו שטיין ופרופ' משה צימרמן נחשדים על ידי בק כפרקליטי ה־BDS, ומוצגים כ"כותבי מאמרי השמצה ארסיים", מעוררת פליאה. בק חותם את מאמרו בהצעה: לחשוב "על אמצעים מחייבים, שימנעו משגרירים ומדיפלומטים לשעבר להזיק למדינת ישראל ברגע שהם יוצאים לפנסיה או למגזר הפרטי". 

קיימת סתירה מסוימת בין השבחים לשטיין על תפקודו כנציג ישראלי במדינה החשובה באירופה (והשנייה בחשיבותה בעולם מבחינת ישראל), לבין האשמתו בנטילת חלק במתקפה מאורגנת, לא פחות, נגד ישראל. אם מדובר בשגריר כישרוני ומוצלח כל כך, שעם פרישתו נעשה ביקורתי כלפי המדיניות שעליה היה עליו להגן, ייתכן שהבעיה היא במדיניות ולא בשגריר בדימוס. 

על בק ואחרים לשאול את עצמם: כיצד קורה שאישים שמילאו את התפקידים הבכירים ביותר במערכת הישראלית - ראשי מוסד, ראשי שב"כ, רמטכ"לים, שרים מטעם הליכוד לשעבר, שגרירים בכירים, ואחרים - מרבים לבקר את מדיניות הממשלה, וזוכים, באופן טבעי, בבמות מקומיות ובינלאומיות להציג את עמדותיהם? דוד ביטן טען פעם שאנשים אלה עברו "שטיפת מוח", כביכול, בתקופות כהונתם. קשה לי להאמין שאלדד בק שותף להערכה זו.

מפליאה לא פחות היא קריאתו של בק למצוא דרך למנוע מן ה"לשעברים" "להזיק למדינה". כיוון שהוא יודע ספר ומכיר את ההיסטוריה, הוא בוודאי מבין באילו מדינות יש מי שמבטיח כי אנשים "לא יזיקו למדינה", ומי קובע מהו נזק למדינה. אני מרשה לעצמי להעריך כי אין הוא מתכוון באמת להפוך את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון לאחת מן המדינות הללו.

יש לי הצעה אחרת: במקום להוכיח את מי שמכונים, ובצדק, "מלח הארץ", כאשר הם מעזים לבקר את המדיניות הישראלית - כדאי לבחון היטב את תוכן ביקורתם. אם אישים כמו השגריר שטיין ופרופ' צימרמן מותחים ביקורת על זיהוי גס בין התנגדות לעמדות ממשלת ישראל עם אנטישמיות - ראוי לכל הפחות להאזין להם בכבוד.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו