בימים האחרונים נשמעה ביקורת על החלטת מפעל הפיס לבטל תמיכה בסרט תיעודי על עו"ד לאה צמל, שזכה בפסטיבל דוקאביב. החלטה זו התקבלה בעקבות מחאה ציבורית שהובילו משפחות שכולות בפורום "בוחרים בחיים" (שאליה הצטרפנו גם אנחנו ב"אם תרצו"), ושהביאה לגל ביטולי מינויים במפעל הפיס.
הזעקה שעלתה בעקבות ביטול הפרס, בעיקר מטעם ארגוני יוצרים ואנשי רוח, כאילו מדובר בסתימת פיות, השתקה או חיסול חופש הביטוי והאמנות - היא בגדר מניפולציה. איש אינו מבקש למנוע מיוצרים ומאמנים לבטא את כל העולה על רוחם בכלים אמנותיים.
המחאה קשורה לסוגיה אחת בלבד: המימון הציבורי של אמנות ותרבות, וזכות הציבור להגדיר גבולות או קריטריונים לתמיכה ביצירות מכספי המסים שלו. חופש הביטוי שמור לכל: כפי שמותר ליצור סרטים אנטי־ישראליים במחאה על ה"כיבוש" או ה"אפרטהייד" - מותר גם למחות בתוקף על מימון ציבורי של יצירות הפוגעות ברגשות הציבור (כמו המשפחות השכולות) או כאלה המופצות בעולם ומקדמות תוכן אנטי־ישראלי.
מפעל הפיס העניק פרס כספי בסך 150 אלף שקלים לסרט, ואילו קרן מקור, המתוקצבת במיליונים ממשרד התרבות והספורט, העניקה לסרט תמיכה של 200 אלף שקלים.
מדובר בסרט המפאר את פועלה של עורכת דין המשמשת חומת מגן למחבלים. כאמור, איש אינו מערער על זכותם של היוצרים ליצור ולהפיץ את הסרט; המחאה נוגעת למימון הציבורי של תוכן העומד בסתירה לערכים מקודשים ושנתפס בעיני קורבנות טרור כפוגעני.
סוגיית מימון האמנות בעידן השוק החופשי היא דיון נפרד. לכאורה, תסריט טוב לא יתקשה להשיג מימון מסחרי להפקתו. אבל גם אלה שמאמינים שעידוד ממשלתי לאמנות הוא ערך חשוב, רשאים לבקר את התוכן הממומן בכספם.
בדיוק כפי שכספי המסים שלנו לא צריכים למצוא את הדרך לממן תעמולה מפלגתית בצורת ספרים, סרטים או תערוכות אמנות, כך גם אסור שהוא יופנה למיזמים תרבותיים המוציאים את דיבתה של המדינה, מבזים את חיילי צה"ל ומערערים על ערכים שאינם עולים בקנה אחד עם רוח מגילת העצמאות.
דמיינו מקרה הפוך, שבו קרן ציבורית המקבלת תקציבים ממשרד התרבות מעניקה תמיכה לסרט המביע הבנה עם גזענות או מצדיק אפליה של נשים או להט"ב. האם גם במקרה זה היו יוצאים אנשי התרבות להגנת היוצרים, אם בעקבות מחאת ארגוני זכויות אדם היו מבטלים פרס לסרט? יש יותר סיכוי שכוחות הקדמה היו קוראים להשבתת מוסדות התרבות במחאה על "פיגוע תרבותי", ויוצאים בקריאה להתפטרות השרה הממונה.
אודי טנא הוא ראש אגף תקשורת וממשל בתנועת "אם תרצו"
