המפתח לניצחון: שיעור ההצבעה

באורח עקבי מצביעים מחקרי הבחירות בישראל ובעולם על קשר מובהק בין שיעור ההצבעה, הזיקה המפלגתית והשיוך המעמדי. 

בבחירות האחרונות לנשיאות בארה"ב, השקיע מטה טראמפ מאמצים בולטים בעידוד הצבעה בקרב לבנים מהמעמד הנמוך בשלוש מדינות "מתנדנדות" - פלורידה, פנסילבניה ומישיגן - והדבר תרם אמנם לניצחונו.

בבחירות 2008, הפעיל מטה אובאמה אמצעים מתוחכמים להגברת ההצבעה בקרב שחורים. הדבר הניב בין השאר ניצחון "על חוט השערה" בצפון קרוליינה. 

גם בישראל מתקיים קשר משולש בין שיעור ההצבעה, הזיקה הפוליטית וההשתייכות המעמדית. שתי דוגמאות: באופקים, המשתייכת לאשכול חברתי־כלכלי נמוך לפי מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (אשכול 3), זכה הליכוד ב־36 אחוזים מהקולות לעומת 7 אחוזים של כחול לבן.

בשוהם, המשתייכת לאשכול חברתי־כלכלי גבוה (אשכול 8), ניצחה רשימת כחול לבן עם 46 אחוזים, לעומת 21 של הליכוד. שיעור ההצבעה בשוהם עמד על 79 אחוזים, ובאופקים על 65.

למעשה, שיעור ההצבעה בקרב הלא־חרדים באופקים היה נמוך הרבה יותר: שתי הרשימות החרדיות זכו באופקים ב־35 אחוזים, וכידוע, שיעור ההצבעה בקרב חרדים נוטה להיות גבוה במיוחד. 

באורח גס למדי, ניתן לחלק את אוכלוסיית המצביעים בישראל לחמש קבוצות: חילונים (ומסורתיים) בני מעמדות "גבוהים", חילונים (ומסורתיים) בני מעמדות "נמוכים", דתיים, חרדים וערבים. אופן ההצבעה ושיעור ההצבעה בכל אחת מן הקבוצות שונה בתכלית. 

שיעור ההצבעה בקרב "חילונים גבוהים" גבוה יחסית. הרשימה הפופולרית ביותר בקבוצה זו בבחירות אפריל היתה כחול לבן. הצלחה יחסית ניכרת היתה גם למרצ ולמפלגת העבודה.

שיעור ההצבעה בקרב "חילונים נמוכים" נמוך יחסית. הרשימה הפופולרית ביותר בקבוצה זו בבחירות אפריל ובבחירות קודמות היתה הליכוד. הצלחה יחסית היתה גם לש"ס.

שיעור ההצבעה בקרב הדתיים גבוה. בולט עוד יותר שיעור ההצבעה בקרב החרדים. מטבע הדברים, המפלגות הפופולריות ביותר בקבוצות אלה בבחירות אפריל היו ש"ס, יהדות התורה ואיחוד מפלגות הימין. התמיכה בליכוד בקבוצות אלה גבוהה, כידוע, בהרבה מהתמיכה בכחול לבן.

האוכלוסייה הערבית מתאפיינת זה שנים רבות בשיעורי הצבעה נמוכים ביותר. הדבר נובע מתחושות ניכור, ולא רק ממעורבות פוליטית נמוכה. והראיה - בבחירות המקומיות בולט שיעור ההצבעה של האוכלוסייה הערבית, הגבוה בהרבה משל האוכלוסייה היהודית.

הנקודה המכרעת היא שכאשר נרשם שינוי בשיעור הצבעה, הוא ניכר בראש ובראשונה בקבוצות שבהן שיעור ההצבעה הוא נמוך יחסית. עלייה בשיעור ההצבעה אצל יהודים פועלת, אפוא, בראש ובראשונה לטובת הליכוד. עלייה בשיעור ההצבעה אצל ערבים פועלת כמובן לטובת הרשימות הערביות. ירידה בשיעור ההצבעה פועלת בכיוונים ההפוכים.

לשיעור ההצבעה באוכלוסיות שונות יש לפיכך חשיבות קריטית, והיא מועצמת במידה רבה נוכח מאזן הכוחות בין שמאל לימין, ובצל ההשפעה הקריטית שעשויה להיות לאחוז החסימה.

פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש ביה"ס למינהל, ממשל ומשפט בשערי מדע ומשפט

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו