נדם קולם של שוחרי המשפט והחוק | ישראל היום

נדם קולם של שוחרי המשפט והחוק

בשוך הסערה, לאחר שפונו המחסומים האנושיים שניתקו נתיבי תנועה והאולפנים התרוקנו מן המטיפים שדרשו, בצדק, לא להפלות בגלל צבע עור, דומה שנותר חלל שלא התמלא.  

ראוי שייאמר דווקא עתה, כשהזירה עדיין לא התקררה לחלוטין והאבק טרם נחת לגמרי על קרקע המציאות: אם צבע העור האנושי הוא לבן, אין פירוש הדבר שהוא מקרין אך טוהר מידות ושמירת החוק והסדר. אם צבע העור האנושי כהה, אין הדבר מרמז לנחיתות מכל סוג שהוא. כללי הצדק והתפקוד בחברה של ישראל, כה מגוונת ומקוטבת, אמורים להיות חסרי צבע, נעדרי פיגמנטים. השחור אינו נחות, הלבן אינו מלאך נושא כנפיים צחורות. 

אך עם זאת, אין להסתיר שנוכח ההתקוממות הסוערת, כשמהלך החיים משתבש ואפילו חגיגות נישואים הושבתו, שוב השתרבב משטר התקינות הפוליטית במלא עוצמתו. אל מול המראות המפחידים של עימותים אלימים בין מפגינים לשוטרים, חתכה התקינות הפוליטית מן הרטוריקה המשולהבת את הקופון שלה. 

זה מכבר הורגלנו שבימי סער, תמיד יימצאו אלה אשר יתדרכו אותנו בנסיבות הטרגיות ויטיפו מה עלינו לחשוב במצב הסבוך הזה. יש אצלנו חבורת מטיפים אשר אינה נוקטת לשון המעטה. להפך, היא מזהירה ומאיימת, והיא תתריע מפני כל פגיעה אמיתית או מדומה בדמוקרטיה. היא תדגיש, ובצדק, את עליונות החוק והמשפט בחיי מדינה. חבורה זו גם תבליט את העובדה שהיא בעלת מצפון פעיל, בניגוד לזה הרדום של אזרחים מן השורה. הכוונה לקהיליית המשפטנים. הביטוי השגור בפיהם: בל יהין אלמוני או פלוני ליטול את החוק לידיים! 

זה עתה נסתיים מסע של הפגנות סוערות שבו נטלו חלק מבני העדה האתיופית. לא כולם פעלו באלימות, אבל מיעוט מתוכם הטיל צל על העדה כולה. התנועה בנתיבים ראשיים שותקה, והמחאה הסלימה. המשפטנים, כך התרשמנו, כמעט לא גינו בפומבי את ההתנהגות. אין ספק כי פעולות דומות מצד מגזרים אחרים היו מחלצות גינויים בוטים של האלימות. גם נוכחות של פוליטיקאים בזירות המחאה לא סייעה להרגעה. יו"ר סיעת חד"ש, ח"כ איימן עודה, או ניצן הורוביץ, היו"ר הטרי של מרצ, סברו כנראה כי נוכחותם תסייע להם ביום הבחירות. הפגת המתח לא עמדה, מן הסתם, בראש מעייניהם. 

אך לא תמוש מאיתנו שתיקת המשפטנים ושוחרי החוק מול תמונת הצעיר המרקד על מכסה המנוע של מכונית נוסעת תוך ניפוץ השמשה. למרבה המזל, חייו של הנהג ניצלו מלינץ', אך זו תהא תמונת האירועים האחרונים. במרכזם, למרבה הצער, צעירים שעל קודמיהם נאמר בטעם רע: "הם לא נחמדים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר