הזיקה הייחודית של ארה"ב לישראל - שלא כמו קשרי וושינגטון עם מדינות אחרות ברחבי העולם הגדול - נובעת מתפיסת העולם של הציבור האמריקני, המחלחלת מעלה לנבחרי הציבור בשני בתי הקונגרס והנשיא.
הזיקה לישראל שואבת את עוצמתה מיסודות דתיים, ערכיים ותרבותיים שהיכו שורשים ב־1620, כאשר המתיישבים הראשונים הגיעו לארה"ב בספינה "מייפלאואר", וטופחו על ידי "האבות המייסדים" שגיבשו את חוקת ארה"ב ב־1787.
לדוגמה, המתיישבים הראשונים התייחסו להפלגות מבריטניה ליבשת החדשה כ"יציאת מצרים וחציית ים סוף" לכיוון "הארץ המובטחת". מכאן שמותיהם התנ"כיים של מאות האתרים בארה"ב, כמו ציון, ירושלים, שלם, בית אל, שילה, רחובות, דותן, גלעד, חברון, כרמל.
על "פעמון החירות", המסמל את עקרון החופש שהנחה את "האבות המייסדים", חרות פסוק י' מפרק כ"ה ב"ויקרא" (פרשת היובל): "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה".
הסמל הרשמי של אוניברסיטת ייל כתוב בעברית - "אורים ותומים" (כוח הכהן הגדול ביציאת מצרים), ועל הסמל הרשמי של אוניברסיטת קולומביה - ארבע אותיות השם ו"אוריאל" (בעברית).
למרות הכרסום המסוים כתוצאה משינויים דמוגרפיים ורעיוניים בארה"ב, השפעת הערכים ארוכי־הטווח על מדיניות ארה"ב כלפי ישראל עדיין עולה על השפעתם של אינטרסים גיאו־אסטרטגיים משתנים, ותפיסת עולם של מעצבי מדיניות בעלי כהונה קצרת טווח.
הם אף ממתנים עימותים בין מנהיגי המדינות. הקהילה היהודית מעניקה רוח גבית לזיקה לישראל, אך אינה המסד לזיקה.
על השפעת היסודות הערכיים - המוגדרים כ"ערכים יהודיים־נוצריים" בארה"ב, שהיא הדמוקרטיה המערבית הדתית ביותר - אפשר ללמוד מ־69% אהדה לישראל בסקר "גאלופ" מפברואר 2019 (לעומת 21% אהדה לפלשתינים).
האהדה הזאת - חרף הביקורת החריפה והשיטתית המוטחת בישראל על ידי "עילית" התקשורת והאקדמיה בארה"ב, חרף העמדה השלילית של ממסד מחלקת המדינה מאז התנגדותו להקמת המדינה ב־1948, ולמרות הלחץ השיטתי שהופעל על ידי כל נשיאי ארה"ב, מטרומן ועד אובאמה.
אבל, בניגוד ללחץ הנשיאותי, ישראל נהנית מתמיכה שיטתית של שני בתי הקונגרס השולטים על התקציב האמריקני, שהם הנציגים האותנטיים ביותר של הציבור האמריקני הפרו־ישראלי (ברובו), ולכן קשובים לרחשי לב הבוחר האמריקני, המפגין את שריריו בבחירות המתקיימות מדי שנתיים (לבית הנבחרים ושליש הסנאט).
סטייה מערכי יסוד של הבוחרים מהווה התאבדות פוליטית של הנבחר, ועלולה להפוך נשיא ל"ברווז צולע".
ערכי יסוד של החברה האמריקנית מיוצגים גם על ידי פסל משה רבנו הניצב מול כס יו"ר בית הנבחרים בוושינגטון; פסל משה רבנו ולוחות הברית, הקבוע בתקרה מעל מושבי תשעת השופטים העליונים של ארה"ב.
הערכים הבסיסים הללו מיוצגים גם באמצעות אנדרטאות של לוחות הברית ועשרת הדיברות על מדשאות בנייני הקונגרס בטקסס, אוקלהומה וארקנסו, וגם על ידי פסלי יהושע, דוד המלך ויהודה המכבי בין תשעת המנהיגים הצבאיים המובילים בהיסטוריה האנושית ובאקדמיה הצבאית "ווסט פוינט".
ולא רק אלה. אותם ערכי יסוד באו לידי ביטוי גם בהכרזת הסנטור הרפובליקני הבכיר, מיטץ' מקונל, בקבלת פנים של הנהגות הקונגרס לנשיא הנבחר ג'ורג' וו. בוש בינואר 2001.
"אנו בטוחים שתנהיג אותנו לפי מסורת יהושע וכלב, ותובילנו לארץ המובטחת"; תג השריף האמריקני, שהוא בצורה של מגן דוד", הכריז.
ומכאן סוד הזיקה הייחודית למדינה היהודית: רוב הציבור האמריקני אינו רואה בה גורם זר, אלא חלק בלתי נפרד מנכסי צאן ברזל המעצבים את ההוויה האמריקנית.
הכותב כיהן כציר בשגרירות ישראל בארה"ב, ומומחה ליחסי ישראל־ארה"ב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
