ערב כינוסה באמצע השבוע של הוועידה הכלכלית בבחריין, פרסם הממשל האמריקני את החלק הכלכלי של תוכנית השלום שלו ובמרכזו הקמתה של קרן השקעות בינלאומית העתידה להשקיע בעשור הקרוב כחמישים מיליארד דולר לפיתוח הכלכלה הפלשתינית. מחציתה של ההשקעה ביהודה, שומרון ורצועת עזה ומחציתה האחרת בפרויקטים כלכליים במדינות ערב השכנות ובראשן, מצרים וירדן.
בין הפרויקטים שהוזכרו היו רבים הזכורים מן העבר דוגמת סלילת קו רכבת וכביש שיחברו בין עזה ליהודה ושומרון וכן הקמת מפעלי תעשיה כגון אלו שאותם שרפו והחריבו הפלשתינים בפרצי האלימות שידע האזור במהלך העשורים האחרונים.
אלא שהשטן מצוי בפרטים. ואכן, בחינה מדוקדקת של התוכנית הכלכלית שהציגו האמריקנים מעלה תהיות וספקות באשר ליכולת להוציאה אל הפועל. כך למשל לא ברור כלל מהיכן יגיע הכסף. האמריקנים מקווים אמנם שמדינות המפרץ תתרומנה ביד נדיבה את הדולרים הדרושים לתוכנית, אבל מדינות אלו ידועות כמי שממהרות להתחייב ולתרום מכספן, בין אם למען הפלשתינים או למען סוגיות אזוריות אחרות, אבל הן אינן נוהגות בדרך כלל לעמוד בהתחייבותן זו ולהשקיע בפועל את המיליארדים שהבטיחו.
בכל מקרה אין מדובר בהשקעה חד פעמית של חמישים מיליארד דולר אלא בפריסה של הסכום לאורך עשור. משמע מדובר בחמישה מיליארד דולר מידי שנה, סכום קטן בהרבה, שאף אותו כלל לא בטוח שהאמריקנים יוכלו לגייס.
לבד מכך, ראוי לזכור ולהזכיר כי החלק הכלכלי של התוכנית אינו עומד בפני עצמו אלא תלוי תלות מוחלטת ביכולת להשיג התקדמות מדינית. ברור אפוא כי כל עוד אין שוררת יציבות ביטחונית וכל עוד החמאס מוסיף לשלוט ברצועת עזה היכולת לקדם פרויקטים כלכליים במציאות של אלימות וטרור, היא מוגבלת או אף שואפת לאפס.
אבל את הפלשתינים הפרטים הללו ממילא אינם מעניינים. הפלשתינים כבר גמרו אומר לומר לא לתוכנית האמריקנית ובעצם לכל מאמץ ערבי או בינלאומי המבקש לקדם יציבות או אף הסדר ישראלי־פלשתיני. מבחינת הפלשתינים הפתרון היחיד האפשרי הוא שהקהילה הבינלאומית תכפה את מלוא דרישותיהם על ישראל.
ולבד מכך, התנהלותם של הפלשתינים לאורך השנים מלמדת שיציבות או אף פיתוח כלכלי אינם עומדים בראש סדר העדיפויות שלהם ונראה אף שהמשך המצב הקיים המאופיין בחוסר יציבות ובהליכה על סף תהום משרת טוב יותר את מטרותיהם הפוליטיות והלאומיות.
הממשל האמריקני מלא כוונות טובות אבל גם הוא מבין בסוף שהסכסוך בין ישראל לפלשתינים אינו סכסוך נדל"ני שאותו אפשר לפתור בכמה דולרים ואפילו לא בחמישים מיליארד דולר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו