אילו העביר ממשל טראמפ את שגרירות ארה"ב לירושלים, ולא הסיר את עניין ירושלים מסדר היום - דיינו. אילו הסיר את ירושלים מסדר היום ולא הסיר את נושא הפליטים הפלשתינים מסדר היום - דיינו. אילו הסיר את הפליטים מסדר היום ולא הכיר בסיפור רמת הגולן שנכבשה מידי סוריה במלחמת ששת הימים - דיינו. אילו הכיר בסיפוח הרמה, ולא התייחס כלל לכוונות הסיפוח הישראליות בגדה המערבית - דיינו.
אלא שטראמפ העביר את השגרירות לירושלים, הסיר את הנושא מסדר היום וכך גם את נושא הפליטים, הכיר בסיפוח רמת הגולן, ובשבת האחרונה, ב"ניו יורק טיימס" טרח שגרירו, השוכן מימין לנתניהו, לומר את המשפט המדהים הבא: "בנסיבות מסוימות אני חושב שלישראל יש זכות להחזיק בחלק מן הגדה המערבית, אך לא בכל".
בנוגע לתגובת הממשל על סיפוח ישראלי חד־צדדי של שטחים מסוימים בגדה, אמר כי "אין לנו כל עמדה, עד שנבין כמה, באילו תנאים, מה ההיגיון שבדבר, מדוע זה טוב לישראל, מדוע זה טוב לאזור, ולמה זה לא יוצר יותר בעיות מכפי שזה פותר. כל אלו דברים שאנחנו רוצים להבין, ואני לא רוצה להניח הנחות".
ומה יאמרו האמריקנים? פרידמן // צילום: אורן בן חקון
אני מנסה להבין מה, באמת, אמר השגריר דיוויד פרידמן. הוא מודע לכך שממשלות הימין הן שומרות החותם העקביות ביותר של הסכם אוסלו, אשר אמור היה לסיים את תפקידו ההיסטורי כבר לפני 20 שנה וחודש, וכי הן מנשימות אותו מאז הנשמה מלאכותית. בשום תנאי לא עלה בדעתן לבטלו. כיוון שההסכם מדבר על כך ששום צד לא יעשה שינויים בשטח, שיש בהם כדי לקבוע עובדות לגבי הסכם הקבע, וכיוון שסיפוח שטחים הוא קביעת העובדה המובהקת ביותר, מדובר בהפרת הסכם שארה"ב היא עדה לו.
אלא שהשאלה אינה נמצאת רק בתחום המשפט הבינלאומי ובשיח הזכויות. אני מניח שפרידמן מאמין כי יש לישראל זכות היסטורית על הארץ כולה, וכי הזכות הזו עומדת מעל כל קונצנזוס בינלאומי והחלטות שגם ישראל הסכימה להן בעבר. אני גם מניח שכשהוא מתראיין ל"נ"י טיימס", הוא מביא בחשבון שיש בממשל כמה אנשים שלא יקבלו את אשר הוא אומר, ויעירו על כך. הוא גם סבור בוודאי כי יש לו גיבוי נשיאותי מספיק כדי שאיש לא יגער בו, על אחת כמה וכמה - לא להעבירו מתפקידו. אני גם מניח שהשפעת מהלך כזה על הצד הפלשתיני מעניינת אותו כקליפת השום, ועובדה היא שכאשר דיבר על השיקולים שאמריקה תשקול לנוכח סיפוח ישראלי, התייחס רק להשפעה האזורית, אך לא הזכיר את הפלשתינים. אבל מה בנוגע לאינטרס הישראלי?
במספרים הוא בוודאי מבין. המספרים 6.5 מיליון מול 6.5 מיליון, יהודים מול לא־יהודים ממערב לירדן. כשהוא מדבר על סיפוח חלקי של השטחים, סביר מאוד להניח שהוא מדבר על כך שאזורי A ו־B, המהווים איים של אוטונומיה חלקית במסגרת הרשות הפלשתינית, לא יועברו לניהול ישראלי, ואת 60 האחוזים הנותרים, כולם או רובם, תוכל ישראל לספח. משמעות הדבר פשוטה: בתוך זמן קצר מאוד ישלוט מיעוט יהודי על רוב פלשתיני, החי תחת כיבוש ישיר או עקיף, ללא אפשרות של פיתוח כלכלי (אפשרות שרובה ככולה נמצאת באזור C שיסופח לישראל). קשה להאמין שהוא אינו מבין איזו פצצת זמן זו לישראל.
שגריר אמריקני שישראל חשובה לו כפי שהיא חשובה לפרידמן, אינו יכול להשתמט מלומר מה תעשה אמריקה לנוכח סיפוח ישראלי חד־צדדי. עליו לומר בבהירות כי מהלך כזה, אם אינו חלק מהסכם בין ישראל לפלשתינים, ייתקל בשלילה חד־משמעית של בעלת הברית החשובה ביותר של מדינת היהודים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו