מכונת כביסה מתוצרת השמאל

אביגדור ליברמן הפך באחת לגיבור השמאל. מגן הדמוקרטיה. טורי הדעה קושרים לו כתרים: "ליברמן יירשם בהיסטוריה כאיש שבלם את ישראל מלהידרדר לעת עתה לתהום של ממשל חשוך ואנטי־דמוקרטי", הילל אלון בן דוד, כתב 13. חמי שלו ("הארץ") התפייט: "כל תפקידיו הרמים, שבהם הותיר מעט רושם על תולדות האומה, בטלים בשישים לעומת הרגע המפתיע הזה, שבו ליברמן עשוי לזכות את עצמו, בלי משים, במקום של כבוד בפנתיאון הלאומי ובתולדות הציונות". הרצל, בן־גוריון, רבין - איווט.

החמצן המטהר לא נעצר בליברמן, אלא עטף גם את סביבתו. במפתיע הורחב לבתו מיכל, ההיא מהחקירות והמיליונים לכאורה בקפריסין. שמעון שיפר ב"ידיעות אחרונות" הגיב על דברים שכתבה: "אם אנחנו רוצים לדעת משהו על אדם, בדקו מי הם הילדים שגדלו במחיצתו... בערוגה יכולים לגדול צמחי פרא, אך גם עצי פרי וצמחים שמעניקים צל. יש תקווה". 

ומה גרם לגל השבח הזה? המובן מאליו: ליברמן פגע בנתניהו, והציל את השמאל. הבנתם? קחו כל מה שאמרו על ליברמן במשך השנים: פשיסט, גזען, כהניסט, טרנספריסט, מוות למחבלים, "סוכן של פוטין", מושחת, עדי מדינה "שנעלמו" ועוד - יש דרך קלה להסיר את הכתמים: פגע בנתניהו - והצל את עצמך. 

סקירה קצרה: ב־2007 כינה ליברמן את ארגוני השמאל "מתייוונים". בשלום עכשיו רצו להפגין, ויוסי ביילין הכריז שעם אנשים כמוהו "אין סיכוי לנורמליות". בינואר 2011 "קואליציית המחנה הדמוקרטי" (נשמע מוכר?) הפגינה נגדו, ובעיתונות נכתב: "ליברמן הצליח לעשות מה שאף מנהיג לא עשה מאז רצח רבין: גרם לשמאל לצאת לרחובות". במאי 2016, כשמונה לשר הביטחון, אהוד ברק הזדעק: "בממשלה דבקו ניצני פשיזם", והשמאל - איך לא - יצא להפגנה שבה אמר איימן עודה: "ביחד, יהודים וערבים, נתגבר על ליברמן". 

אל תאמינו לפרסומות. אבקת הכביסה הטובה בעולם, שיכולה להסיר בקלות כל כתם, מונחת בפני כל עבריין או צייצן מתחיל: תקוף את ביבי! התפכח! עבור ציוץ ביקורתי תקבל ידיעה ב־Ynet; עבור סטטוס "מתפכח" תזכה לכפולה בסופ"ש; עבור סרטון - ביקור של יגאל מוסקו; ועבור הפלת הממשלה - השמיים הם הגבול. 

ליברמן לא הראשון. אולמרט הפך מזמן לסמל לטוהר המידות; משה יעלון - המסוכן מ"ג'ון קרי משיחי ואובססיבי", הוא עכשיו סמל האחריות הממלכתית; והנסיכים לשעבר בליכוד הם "אמיצים". היחיד שלא ניקה עצמו ב"ביבי־וושינג" הוא משה קצב. 

השמאל עקבי וברור; יש לו עקרון אחד המתעלה על כל שיקול: עקרון הכוח לשמאל. משוכנעים שם שאם רק יופקד בידם הכוח הממשלתי - הכל יהיה טוב יותר. בתוך החשיבה הזו יש הגדרה אחרת לטוב ורע, אמת ושקר: מי שמסייע לשמאל לקבל כוח הוא טוב, ומי שמונע זאת הוא רע. זאת התורה על רגל אחת. למה להתקטנן על כמה מיליונים בקפריסין כש"הדמוקרטיה בסכנה"? 

לכן ליברמן של 2019-2007 הוא רע, וליברמן של היום הוא טוב; לכן שרון כל חייו היה מוקצה מחמת מיאוס, וב־2005 הפך לגיבור לאומי; לכן ביבי הוא רע, וכך גם יהיה מחליפו; לכן גבאי גם קצת רע השבוע, וכחלון בכלל בוגד. זה לא אישי; עקרון הכוח מוליך את הכל. חד נס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו