אפילו שזה נגמר בהדחה ברבע הגמר הפלייאוף ובאי־עלייה לפיינל פור, ולמרות שהיו פספוסים בדרך, הקדנציה הארוכה של דן שמיר בהפועל חולון היא הצלחה. המאמן שפונה עכשיו ליעד מפתיע - ניו זילנד - מסכם פרק מכובד למועדון ולו אישית.
שש עונות (בשתי קדנציות) באותו מועדון בכדורסל שלנו זה דבר די נדיר. פרק זמן כזה כבר מעיד שמשהו טוב קרה שם, ואכן שמיר התחבר לקבוצה ולמקום. המאמן, שנחשב בעבר להכי פחות אמוציונלי שיש, מצא חיבור מצוין במועדון הסגול והמאוד יצרי, והרגש יצא ממנו החוצה לא פעם בתקופה הזו.
המועדון עשה התקדמות גדולה תחת שרביטו אל הטופ של הכדורסל הישראלי, ולא פחות חשוב - תמיד היה מעניין ומרתק בשנים האחרונות בחולון. צריך להדגיש שזה לא רק שמיר, אלא גם ניהול טוב בראשות הבעלים שלמה אייזיק, האולם החדש שאליו עברה הקבוצה ב־2015 ותקציבים מוגדלים שעזרו לו להביא את הקבוצה למעמד שלה.
שמיר הנחית פה זרים מצוינים בזה אחר זה, וקורי וולדן שחקן העונה הוא רק דוגמה אחת. הוא התמודד יפה עם כוכב־על פרובלמטי כמו גלן רייס, שהחזיק אצלו יותר מכמעט כל המקומות שהיה בהם, ושחקן כמו גיא פניני סיפק אצלו בגיל 35 את העונה הטובה בקריירה. הוא הביא גביע וגמר פיינל פור בעונה שעברה, והקבוצה שלו היתה מתמודדת על האליפות גם העונה אם לא גל הפציעות הנדיר. הוא חזר עם הקבוצה לזירה האירופית, והכי חשוב - גדל וצמח עם המועדון.
ועם זאת, חשוב לציין - דן שמיר לא תמיד סיפק את הסחורה והיו לו גם פספוסים צורבים. ב־2016/17 חולון סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון והפסידה את מקומה בפיינל פור למכבי חיפה, שסיימה שמינית. בעונה הנוכחית היה זה משחק הבית מול נאנטר במחזור האחרון של שלב הבתים בגביע האלופות, שבו הפסידה ולא עלתה לשמינית הגמר. שתי נקודות ציון שקלקלו את המאזן, אבל לא את התמונה הכללית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
