יום ירושלים עומד בסימן שנה להעברת השגרירות האמריקנית לבירה, וחודשים ספורים לפני פרסום "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ. לא רבים מכירים לעומקם את פרטי התוכנית, אך דבר אחד ניתן לקבוע בוודאות: שאלת ירושלים ומעמדה עבור שני העמים עומדת למלא חלק מהותי באופן שבו תיבחן העסקה על ידי כל הצדדים. ובין הצדדים המגלים עניין בירושלים, אין להפריז בחשיבותם של ארגוני זכויות האדם והאו"ם, כפי שהוכיחה החלטת אונסק"ו מאוקטובר 2016, שהטילה ספק בקשר ההיסטורי והתרבותי של העם היהודי לכותל המערבי והר הבית. מאז ההחלטה, גברו מאמצי הארגונים, בגיבוי ממשלות אירופיות, לערער את הזיקה היהודית למקומות הקדושים, אתרי מורשת, עתיקות וממצאי ארכיאולוגיה בירושלים.
את מרבית המאמצים בכיוון זה מוביל ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, שפרסם ב־30 בינואר 2019 דו"ח שכותרתו "תעשיית התיירות וההתנחלויות הישראליות", ובו נטען כי ממשלת ישראל מפתחת תעשיית תיירות במזרח ירושלים ובשטחי C מסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות. לפי אמנסטי, ישראל בונה התנחלויות בקרבת אתרים ארכיאולוגיים כחלק מחתירתה לנורמליזציה ולגיטימציה לשליטתה בפלשתינים, ולא משום שאתרים אלה קשורים להיסטוריה היהודית. נוסף על כך, קובע הארגון, ישראל מתעלמת מ"ארכיאולוגיה לא יהודית" על מנת לשכתב ולמזער את ההיסטוריה של הפלשתינים באזור. הארגון מציין כי שלושת האתרים המתוירים ביותר על ידי מבקרים זרים במהלך 2017 נמצאים בעיר העתיקה בירושלים (הכותל המערבי, הרובע היהודי וכנסיית הקבר), ורומז שהדבר מהווה בעיה כיוון שמדובר בשטח כבוש. מסרים אלה נועדו, בין היתר, להכניס עסקים הקשורים לתיירות במקומות הקדושים בירושלים לרשימה השחורה של האו"ם.
שותף משמעותי למסע התעמולה הוא "עמק שווה", ארגון ישראלי העוסק בתפקידה ובמעמדה של הארכיאולוגיה בשיח הישראלי־פלשתיני. במסגרת פרויקט מזרח ירושלים, פרסם הארגון דו"ח שבו נטען כי המיזמים הארכיאולוגיים של ישראל "נועדו לחזק את הזיקה של העם היהודי ומדינת ישראל עם הגדה המערבית", וזאת על חשבון המורשת והנרטיב ההיסטורי "של עמים ותרבויות אחרים". קביעה זו צוטטה בדו"ח רשמי של האיחוד האירופי על ירושלים בפברואר 2018, שבו נטען כי "פרויקטים במזרח ירושלים משמשים בידי ישראל כלי פוליטי במטרה לשנות את הנרטיב ההיסטורי". מקוממת עוד יותר היא העובדה שהקמפיין ממומן כולו על ידי ממשלות אירופאיות. לפי רשם העמותות, מאז 2016 קיבל הארגון מממשלות נורבגיה, בריטניה, צרפת, שווייץ ודנמרק מענקים ותמיכה בגובה 2.9 מיליון שקלים לפרויקטים העוסקים בארכיאולוגיה וב"קידום תוכנית אב לעתיקות בירושלים".
ארגון נוסף המעורב בפעילות זו הוא "ירושלים דלמטה", הידוע בהתנגדותו למיזם הרכבל בעיר העתיקה בירושלים ובהובלת לובי משמעותי באירופה ובארה"ב נגד השליטה הישראלית במקומות הקדושים בירושלים. מאז 2016, קיבל הארגון 1.6 מיליון שקלים מהאיחוד האירופי, ומממשלות נורבגיה, בריטניה, צרפת, שווייץ ודנמרק למיזמים המתמקדים במקומות הקדושים בירושלים.
במעמד ההצבעה, נמנעו מדינות אירופה מלתמוך בהחלטה הפוליטית של אונסק"ו, אך בפועל הן מעניקות מימון בהיקף נרחב לתוכניות ומיזמים שכל מטרתם היא שכתוב הזיקה היהודית בת אלפי השנים לאתרים כמו הכותל המערבי. הדבר, אגב, אינו נעצר בירושלים, ומתקיים באתרים נוספים ברחבי יהודה ושומרון, כגון חברון ושילה. מפליא שפעילות זו אינה בוחלת בפגיעה בחפירות ארכיאולוגיות הקשורות לכלל הדתות (כולל אתרים מוסלמיים), רק משום שהן מתבצעות על ידי יהודים, ומצד שני מעלימה עין מפגיעה ושוד עתיקות שמבצעים הפלשתינים באתרים ארכיאולוגיים בעלי ערך היסטורי רב לכלל האנושות. ביום ירושלים הגיע הזמן לחדד את ההבחנה בין זיקתו של העם היהודי בת אלפי שנים למקומות הקדושים, לבין השיח הפוליטי על הסכסוך הישראלי־פלשתיני.
אודליה אזולאי היא מנהלת קשרי כנסת ותקשורת ישראלית במכון המחקר NGO Monitor
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
