הלקח: אסור לימין להיות שאנן

עד כמה שהיא מפתיעה, ההחלטה לפזר את הכנסת וללכת לבחירות חדשות אינה בלתי סבירה, והיא למעשה שיקוף של תוצאות הבחירות האחרונות. אפשר לדבר כמה שרוצים על טעות טקטית כזו או אחרת במו"מ הקואליציוני, אבל השורה התחתונה היא שהסבב הראשון של בחירות 2019 הסתיים בקיפאון. מחנה הימין הגיע לקו הסיום עם 60 מנדטים בלבד, ואיך שלא מסובבים את זה, זה פשוט לא מספיק. ליברמן, שכבר בבחירות הקודמות לא נכנס לקואליציה ושיחק משחק עצמאי לאורך כל הדרך, פשוט ניצל את ההזדמנות למטרות שלו, יהיו אשר יהיו. 

מי שרוצה רמז מטרים לכישלון של נתניהו בגיבוש קואליציה היה יכול למצוא אותו ביום שני שעבר, עם פרסום ההחלטה להריץ את מתניהו אנגלמן כמועמד הקואליציה למבקר המדינה, ולא את המועמד המועדף על נתניהו והליכוד - פרופ' אברהם דיסקין. כל המאפיינים של היממה האחרונה כבר היו שם. דרעי וליברמן התנגדו, אך בזמן שדרעי גילה גמישות והסכים להיפגש עם דיסקין ולדון בנושא, ליברמן סירב לכל דיון והטיל על המינוי וטו חסר כל הצדקה והיגיון ומבלי שיספק אפילו נימוק אחד להתנגדותו, וכך טרפד מינוי מצוין של הימין. כשנתניהו בשיא כוחו הפוליטי, עם 35 מנדטים, לא מצליח להכתיב לקואליציה העתידית את זהותו של מבקר המדינה, סימן שלא ממש היתה כאן "קואליציה עתידית". 

הסאגה הזאת היא פחות או יותר מה שהיה קורה גם אילו ליברמן היה יורד מהעץ ונכנס לממשלה. כל החלטה, חקיקה או מדיניות היתה נתקלת בחומה בצורה וסרבנית. המתח עם החרדים, הניסיונות שלו להתבדל מנתניהו, השימוע וכתב האישום המציצים מעבר לפינה, כולם היו הופכים את הממשלה הזו לסיוט מתמשך. 

אם יש לקח אחד מהפארסה הזו, היא שאסור לימין להיות שאנן ויהיר. העובדה שנפתלי בנט מתכנן לשוב ולהתמודד היא לא פחות משערורייה. אחד הגורמים המרכזיים לכישלון הנוכחי היא העובדה שכל כך הרבה קולות בוזבזו על ההרפתקה חסרת האחריות של בנט, שפרש ממפלגתו ברגע האחרון, הקים רשימה משונה, ניהל קמפיין צולע וסיים בבושת פנים. חסידיו יכולים להאשים עד מחר את הליכוד ש"שתה" להם קולות (כאילו שמצביעי המגזר הם נוזל חסר דעה), אבל בליבם פנימה הם יודעים שהוא שגה. הרי גם אם נניח שאיש לא היה "שותה" כלום ובנט היה מסיים בתסריט האופטימי עם 5 או אפילו 6 מנדטים, האם זו הבשורה הגדולה שהצדיקה את הסיכון האדיר?

אם בנט יגלה אחריות, הוא יבחר הפעם להישאר בחוץ או לכל הפחות לחזור הביתה לאיחוד מפלגות המגזר הדתי. בבחירות הללו יש מקום רק למגלומן אופורטוניסט אחד שמחריב את הימין, והוא דובר רוסית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו