טעות לחשוב שבישראל יתקיימו בחודש ספטמבר בחירות חדשות. מדובר בהמשכן של הבחירות שנערכו באפריל. אבירי הדמוקרטיה; חברי מסדר האליטות הישנות והעייפות; שופטים, כולל כאלה שעדיין מכהנים, ושאת דעותיהם אני מכיר עוד מימיי באוניברסיטה; פרקליטים, ופייק פרשנים על חשבון הציבור - לא השלימו לרגע עם תוצאות הבחירות.
מייד לאחריהן הם המשיכו עם התועמלנות המוכרת, תחת הכותרות בדבר קץ הדמוקרטיה, פשיזם, מקלט הכנסת, התגברות וחסינות. כותרות שקריות שלא היו מביישות את אלכסנדרה קולונטאי וחבריה, מבכירי התועמלנים הבולשביקים.
ד"ר זיגמונד פרויד, בספרו "אבל ומלנכוליה", הסביר שהאבל מתרפא עם הזמן, ושהמלנכוליה היא תופעה פתולוגית. לצערי, יש מי שמנסה פעם אחר פעם לייצר אווירה של מלנכוליה - חמיצות בלשון העם - מתוך הנחה שהיא משרתת אותו. המלנכוליה הדיכאונית רק תתגבר לקראת מחצית חודש יולי הקרוב, שבו יכהן נתניהו כראש ממשלה תקופה ארוכה יותר מזו של בן־גוריון. מסופקני אם ה"לשעברים", בוגרי הקרן לישראל חדשה, והיזמים הזריזים ששולחים את לחמם על פני המים, יוכלו לעמוד בכך. איש מהם לא חלם שאירוע כזה יתרחש. המתקפות המרושעות נגד נתניהו רק ילכו ויתגברו בהתקרב המועד. להווי ידוע להם שמדינה אינה ניתנת על מגש של כסף, אך בה בעת אינה רשומה בטאבו על שם מי מאותן קבוצות.
אם נגזר עלינו ללכת למערכה שנייה במחזה האבסורד, בחסות הבמאי והמפיק ליברמן, תהיה חובה להתייצב ולומר, באמירה עוד יותר ברורה, לאן מועדות פניה של מדינת ישראל. המסר הפעם יהיה ברור וחד.
המאמץ האדיר שהשמאל השקיע תחת הסיסמה "רק לא ביבי" ירד לטמיון. שלושה רמטכ"לים לא הצליחו לשכנע בעלי דרגות נמוכות, שהם מסוגלים לנהל את המדינה בימים שבהם נדרשים ניסיון ואחריות. למותר לציין כי שישה מנדטים של הימין בוזבזו רק בגלל שתעשיית סקרים מוזמנים ניפחה את המנדטים שצפויים לפייגלין, ושיבשה את שיקול הדעת אצל צעירים דתיים רבים. בעלי תבונה לא חוזרים פעמיים על אותה טעות. נקווה שגם בנט הסיק את המסקנות הנכונות מתוצאות הבחירות.
מאמש, לשמאל הישראלי יש גיבור חדש: אביגדור ליברמן. גבר שבגברים, כולו עזוז ומחמדים. טקס ההכתרה נערך בהנחיית דפנה ליאל, והמגישה יונית לוי, שברגע של פרשנות מעמיקה הסבירה שנתניהו, דווקא הוא, אשם בהקדמת הבחירות. בקרוב מאוד נשמע על התרומה הענקית של ליברמן לציבור הישראלי בעשרות שנות כהונתו כנבחר ציבור. יושרתו כבר לא תועמד בספק, ועד אחרי חג הסוכות הוא יזכה לתואר אתרוג השנה. השמאל, זה שנים רבות, גילה שהוא מרחיק ומקרב על פי צרכיו המזדמנים.
סוגיית גיוס בני הישיבות מעניינת את ליברמן פחות מקליפת השום. להפתעתי, כיליד קישינב הוא אימץ סיסמה קרובה לזו של הפוגרומיסטים, "הכה בז'ידים והצל את רוסיה", הכה בבחורי הישיבה והצל את ישראל ביתנו.
הוא רק שכח שכבר אלפי שנים מנסים לכופף את לומדי התורה ללא הצלחה. ליברמן פגע בבחורי הישיבה וזכה לאהדה בקרב אלה שהשנאה לכל דבר יהודי מצויה בשורש הווייתם. ההתעקשות בעניין חוק הגיוס היתה רק מעטה חיצוני לנקמנות בנתניהו. רבים מנסים לפענח על מה הנקמה. נשמעו תיאוריות מגוונות בנושא, ואם יורשה לי להוסיף השערה - מקור הנקמה בתיקי ישראל ביתנו.
אם נגזר על אזרחי ישראל ללכת לבחירות מיותרות, ברור שתהיה בהם תגובה הולמת כלפי אלה שגרמו לתסבוכת. סביר שמפלגות קטנות ייעלמו, ושההתמודדות תהיה בין גושים. שמאל ימין, וימין מנצח.
