אירופה לובשת חג ומתכוננת לקראת ההכרעה הגדולה במוצאי שבת: מי תהיה מלכת היבשת - ליברפול או טוטנהאם?
1
93.6 מיליון ליש"ט - זה הסכום שקיבלה השנה קבוצת הכדורגל האדרספילד עבור שידור משחקי הליגה שלה בטלוויזיה. המועדון זכה לתשלום הזה למרות שהציג כדורגל מזעזע, סיים במקום האחרון בפרמייר ליג וניצח רק שלושה משחקים. ועדיין האדרספילד היה בין 25 המועדונים המרוויחים ביותר בעולם משידורי טלוויזיה. בכל אירופה אין יותר מחמישה מועדונים עם הכנסות טלוויזיה גבוהות מהמקום האחרון בליגה האנגלית.
את הנתון הזה מצטטים לא מעט בימים האחרונים, כשלראשונה בהיסטוריה כל המשתתפות בשני משחקי גמר גביע אירופה הן ממדינה אחת. ביום רביעי התמודדו ארסנל וצ'לסי על גביע הליגה האירופית, ומחר בערב ישחקו ליברפול וטוטנהאם בקרב על גביע האלופות.
אחת משתי האחרונות תקטע חמש שנים רצופות שבהן זכתה ספרד בגביע האלופות, אבל בצורה שונה מההגמוניה האנגלית. שום קבוצה ספרדית מלבד ריאל מדריד וברצלונה לא זכתה בגביע האלופות אי פעם. לעומת זאת, ארבע הקבוצות האנגליות המשתתפות בגמרים לא כוללות את הקבוצה האנגלית הטובה ביותר - האלופה מנצ'סטר סיטי, וגם לא את המועדון הפופולרי ביותר בדור האחרון, מנצ'סטר יונייטד, הנמצא במשבר קשה.
הנוגדן המתבקש של הכדורגל העכשווי. יורגן קלופ // צילום: אי.פי.אי
השליטה האנגלית היא בהחלט עניין של עומק. אבל היתרון הכלכלי הוא לא דבר חדש, ובמשך שנים לא הביא ליתרון אמיתי. כספי השידורים - כפי שממחיש סיפור האדרספילד - מחולקים בשוויוניות. התוצאה היא מוצר טלוויזיוני טוב, אבל ליגה קשה פיזית. הקבוצות הקטנות לא מצטיידות בשחקני־על אלא בשחקנים פיזיים, שמסייעים להן לשרוד ובתוך אמבטיית המזומנים.
2
ליגת האלופות היא לא תחרות בין ליגות אלא בין קבוצות הצמרת של כל מדינה. ובצמרת האירופית יש כמה קבוצות עם עושר דומה לצמרת הליגה האנגלית, אבל עם ליגה מקומית קלה יותר. לאיטליה וספרד היתה אלופה אחת בשבע השנים האחרונות. סן ז'רמן איבדה אליפות צרפת אחת בזמן הזה. בספרד יש יותר תחרות, אבל שלוש הראשונות לא התחלפו כלל.
בניגוד חד, באנגליה הפכה מנצ'סטר סיטי לקבוצה הראשונה בעשר שנים שמצליחה להגן על אליפות. החיים הקלים הביאו את קבוצות היבשת לא פעם רעננות יותר למאבק באירופה. מקומן בתחרות הובטח, בעוד באנגליה נלחמות מדי שנה שש קבוצות על ארבעת המקומות לאירופה.
סיבה שנייה לכך שהכסף האנגלי לא תורגם להצלחה היתה שבעוד הכסף מביא לנהירה של שחקנים מעולים לאנגליה, הטובים ביותר עדיין לא נמצאים בה. לא רק מסי ורונאלדו - גם לא ניימאר ואמבפה וגריזמן. הם לא חשקו בבית המטבחיים הזה.
הכדורגל האירופי חווה חדשנות טקטית מרחיקת לכת מאז הציגה ברצלונה את המודל האייאקסי המעודכן המכונה "טיקי־טאקה". כתגובה לפפ גווארדיולה בברצלונה, שהאמין בהחזקה בכדור ועבודה בעומק המגרש בהשגתו חזרה, פיתח יורגן קלופ בגרמניה שיטה של לחץ עמוק, שהפך להתקפה מהירה ברגע שהכדור הושג. שיטה דומה נקט מאוריציו סארי עם נאפולי באיטליה. לא במפתיע, גווארדיולה, קלופ וסארי מאמנים כיום באנגליה. בעוד ז'וזה מוריניו, על שיטותיו המצוינות לשעתן, דעך באנגליה - כיום אפילו מרכז הטבלה מאויש ידי מאמנים בינלאומיים בולטים.
ווילי מייזל, עיתונאי כדורגל יהודי־אוסטרי, כתב כבר ב־1954 כי האנגלים הם אנשים של תוצאות, ומצפים להוכחות לפני שיאמצו שינויים. כפי שחזה, וכפי שעושים המוזיאונים הלונדוניים מזה דורות, האנגלים צפו בשינויים בחשדנות - אבל משאלו קרו אימצו אותם בהתלהבות. מאמני הדור של גרמניה וארגנטינה ייפגשו בגמר האלופות. בגמר הליגה האירופית אימנו שניים מהמבריקים של איטליה וספרד. הליגה האנגלית היא כיום הליגה הטקטית מכולן. שורה של מאמני־על הם מגש הכסף שלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
