הנה תמונה הזויה במקצת: מצד אחד מוקמת והולכת הקואליציה הימנית ביותר שהיתה עד כה בישראל. מצד שני ממשלת ישראל, שהפכה את הסכם אוסלו מהסכם ביניים לסוג של הסכם קבע עד הודעה חדשה, דואגת להעביר 10 שריוניות לכוחות הביטחון הפלשתיניים.
אנשי "אל תיתנו להם רובים" לשעבר, נותנים להם משוריינים חמושים, ועמיתיהם האידיאולוגיים משתאים. "זה פשוט חלם אם לא פשע מסכן חיים!" קורא ח"כ מוטי יוגב, מאנשי הקואליציה היוצאת וגם זו הנכנסת. ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, מזהיר: "כל בר דעת מבין שלספק רכבים משוריינים שעליהם מקלעים למחבלים במדים, זו החלטה שעלולה לעלות בדמים רבים". ואילו ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמארי, שואל שאלת תם: "למה הפלשתינים צריכים משוריינים? מי בדיוק יורה עליהם?"
ואת פתח לו. גם לאחר ניצחוננו במלחמת השחרור לא היו מדינות ערב מוכנות להכיר בקיומנו, והיו בקרבן גורמים שהאמינו (כמו נשיא מצרים, נאצר) כי ניתן להשמיד את ישראל. הניצחון הדרמטי בששת הימים היה "קיר הברזל" שגרם לעולם הערבי להבין כי ישראל היא עובדה מוגמרת, שלא יוכלו לעוקרה מכאן. מלחמת יום הכיפורים לא נועדה להשמיד את ישראל, אלא לגרום לה לסגת מן השטחים שנכבשו שש שנים קודם לכן, וגם פעולות הטרור הפלשתיניות לא ביקשו למחוק את המדינה היהודית, אלא להכאיב ולזעזע.
הסכם השלום בין ישראל למצרים היה הביטוי המשמעותי ביותר לתפנית שחלה בתפיסה הערבית כלפינו. ב־1988 הצטרף גם אש"ף, וחמש שנים אחר כך חתם גם הוא על הסכם ביניים עם ישראל, שבו דובר על הקמת משטרה פלשתינית חזקה. ישראל התירה העברת נשק קל לכוחות הביטחון הפלשתיניים, כדי להבטיח את שליטתם במיליציות שלא השלימו עם השינוי. הסכם אוסלו אמור היה להוביל בתוך חמש שנים להסדר קבע; בפועל לא הושגה פשרה היסטורית, בעיקר כי בשני הצדדים היו מתנגדים נחושים לחלוקת הארץ.
לישראל יש עניין רב שכוחות הביטחון של שכנותיה יהיו חזקים. זו הסיבה לכך שגם ממשלות ימניות מאפשרות את חימוש כוחות הביטחון הפלשתיניים. יו"ר הרשות, אבו מאזן, מתאר את התיאום הביטחוני עם ישראל כדבר "מקודש", והעובדה שהוא אומר זאת בערבית ובסעודיה, אומרת הכל.
נכון שקיים סיכון, ועלול, חלילה, להתרחש מצב שבו הגורמים הביטחוניים השכנים יפנו את הנשק כלפינו. אבל דומה שכל ממשלות ישראל הבינו כי הסיכון הגדול יותר הוא אנרכיה. מי שהחליט על העברת עשר השריוניות אינו חלמאי או פושע; הוא פשוט רואה מכאן דברים שלא ראה משם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו