כון עשה היועץ המשפט לממשלה שדחה בכמה חודשים את קיום השימוע בתיקי ראש הממשלה. מדובר בתיקים בעלי משמעות ציבורית חשובה וכמות חומרי החקירה עצומה. עם זאת, הארכה שניתנה קצרה למדי ומהות "האינטרס הציבורי" הפכה מטבע עובר לסוחר כשמדובר בנתניהו. בשם האינטרס הציבורי פרסם היועץ בפירוט רב את החשדות לפני הבחירות ממש. בבחירות הציבור הבהיר ליועץ בקול רם ומובהק מהו האינטרס שלו. לכן, אין שום אינטרס ציבורי לפעול בתיקי ראש הממשלה בלחץ זמן.
הזכות לשימוע מעוגנת בחוק סדר הדין הפלילי, ואינה בבחינת מעשה חסד. בישראל הליכים משפטיים נמשכים שנים רבות. לא פעם נאשמים יוצאים זכאים בדין לאחר ששמם הוכפש וכבודם נרמס. השימוע נועד ליצור איזון מסוים בין חזקת החפות העומדת לכל אדם לבין ההחלטה על הגשת כתב אישום, עם כל המשמעות הציבורית המתלווה לכך. לא עולה על הדעת מצב שבו ראש ממשלה שנבחר ברוב משמעותי בבחירות דמוקרטיות עומד לדין בלחץ התקשורת, הפוליטיקאים והפרקליטות, משפטו - כולל ערעור - יימשך חמש שנים ובסופו ההליך הארוך יצא זכאי. במצב דברים כזה נפתח פתח שמקנה למערכת אכיפת החוק כוח בלתי סביר להוביל חילופי שלטון על פי רצונה. זו גם הסיבה שראש הממשלה אינו חייב לסיים את תפקידו כשמוגש נגדו כתב אישום. אילו זו היתה תכלית החוק, קשה להעלות על הדעת מצב שבו ראש הממשלה לא חייב להתפטר ובמקביל יצטרך לבלות ימים רבים בבית המשפט.
לשימוע יש משמעות מיוחדת. היועץ, שאיני מטיל ספק ביושרו, לא קרא וראה את כל חומר הראיות הרב שנאסף. אלפי עמודים של חומרי חקירה, מסמכים ופרוטוקולים מתומללים. הוא ראה בכמה ישיבות את תמצית הראיות שנאספו והוצגו לו על ידי שי ניצן והכפופים לו בפרקליטות. ברור כשמש כי המוטיבציה של החוקרים ובכירי הפרקליטות היא להוביל להרשעת ראש הממשלה. הם הרי מייצגים את התביעה, שהשקיעה מיליונים רבים באיסוף חומרי החקירה. גם אם אינם מושפעים מעמדות השמאל שהתייאש מהדמוקרטיה, בהרשעת ראש ממשלה יש מפתח לכניסתם לפנתיאון ההיסטורי על קירות משרד המשפטים.
השימוע אינו עניין טכני בלבד. זו ההזדמנות של הסנגורים להציג בפני היועץ המשפטי את תגובתם לחומרי החקירה ולהציג חומרים חדשים שלא מוכרים לו. את השימוע עליו לנהל בלב פתוח ובנפש חפצה. נדרש ממנו לברר באופן יסודי את טיעוני הסנגורים, וייתכן שבעקבות השימוע תשתנה התמונה הראשונית ויתברר שאין כלום כי לא היה כלום.
בתיקי ראש הממשלה, מעבר לסוגיית הראיות, יש צורך לבחון שאלות משפטיות עיוניות. לדוגמה, שאלת הגדרת הקשרים שבין פוליטיקאים לתקשורת. אם סיקור אוהד נחשב עבירה, אפשר להקיף את הכנסת בגדרות ולהכריז עליה כבית מעצר. אין פוליטיקה בלי תקשורת. פוליטיקאי בלי תקשורת אוהדת משול לפרח בר לא מוגן.
משמעות הפועל "לשמוע" בעברית היא לא רק להאזין אלא גם לנסות להבין. נקווה שכך יתנהל השימוע, והיועץ יקבל את החלטתו מבלי לחץ זמן, תוך כדי בחינה מדוקדקת של טיעוני הסנגורים. החיפזון כידוע מהשטן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו