מערכת הבחירות הממושכת בעולם, בדמוקרטיה הגדולה בעולם, הגיעה לסיומה. הבחירות בהודו נמשכו שישה שבועות, וזכו לכינוי "בחירות הווטסאפ הראשונות", עקב התפקיד המרכזי שמילא בהן היישומון הפופולרי. בהודו כ־200 מיליון משתמשי ווטסאפ, המשמש להעברת מסרים פוליטיים, וגם לא מעט מידע כוזב.
שיח הבחירות בהודו הניב מאות אלפי מסרים מזויפים, בעיקר מצד תומכי מפלגת השלטון (BJP) בראשות נרנדרה מודי. מפלגות רבות נוספות השקיעו ביצירת קבוצות ווטסאפ להפצת מסריהן, אך מודי הגדיל לעשות והכין תכנית לפתיחת שלוש קבוצות עבור כל אחת מהקלפיות בהודו (סה"כ 927,533 קלפיות). הדברים מעידים על השינוי החברתי העצום בהודו: בבחירות 2014, רק 21 אחוזים מהאוכלוסייה החזיקו בטלפונים חכמים. כיום, מספר זה כמעט הוכפל, והודו הפכה למדינה המקוונת השנייה בגודלה בעולם. אבל הנגשת האינטרנט באמצעות הסמארטפונים, חשפה את המשתמשים החדשים לא רק לנפלאות הטכנולוגיה, אלא גם לתחלואיה. רבים אינם מיומנים בהבחנה בין מידע כוזב למהימן ברשת, והודו הפכה לקרקע פורייה להפצת דיסאינפורמציה.
כך, למשל, באחד ממסרוני מפלגת BJP, הופצו נתונים סטטיסטיים כוזבים אודות גודלה של האוכלוסייה המוסלמית בהודו, בכדי להמחיש את הסכנה הדמוגרפית, כביכול, הנשקפת ממנה. מסרים אחרים הזהירו מרצח הינדים בידי מוסלמים, כולל הנתון המפוברק על הירצחם של 23 פעילי מפלגת השלטון בידי ג'יהאדיסטים. ה־BJP אף אספה נתונים אישיים על מצביעים פוטנציאליים וצירפה אותם לקבוצות ווטסאפ על סמך פילוח מיקומם, מצבם הסוציו־אקונומי, גילם ודתם. החשש שמא ווטסאפ תשמש להזנת אלימות דתית־פוליטית משתקף היטב במסר שהועבר: "לא מדובר רק בבחירות, אלא במלחמת אמונות". הפצת מסרים כוזבים בווטסאפ הוכחה כקטלנית גם מחוץ להקשר הפוליטי: העברת שקרים על מעשי אונס אכזריים וחטיפת ילדים הובילה לגל אלימות קשה: 29 נרצחו בידי המון זועם באירוע שנודע כ"פוגרום ווטסאפ".
ווטסאפ מנסה להיאבק בתופעה, בעיקר באמצעות הגבלה של הפצת מסרים למספר רב של נמענים, מחיקת מיליוני חשבונות חשודים ואף חינוך הציבור להבחנה בין מידע בדוי לאמיתי. לעת עתה, צעדים אלה רחוקים מלהספיק. הפצת מסרים בקבוצות מצומצמות של חברים ובני משפחה, מעניקה להם מראית עין של אמינות. ניתן לשער כי מידע כוזב יוסיף לזרום עד למועד פרסום תוצאות האמת בסוף השבוע, וקשה יהיה לאמוד את השפעתו עליהן. כך או כך, בחירות 2019 בהודו הן המחשה נוספת לאופן שבו אמצעים טכנולוגיים עלולים לזעזע את יסודות הדמוקרטיה.
פנינה שוקר היא חוקרת (מלגאית ניובאואר) במכון למחקרי ביטחון לאומי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו