שופט בית המשפט העליון בארה"ב, קלארנס תומאס, הוא הוותיק מבין תשעת שופטי הערכאה השיפוטית החשובה ביותר באמריקה. תומאס, בן 70, מכהן בתפקידו כבר 27 שנים, והוא איננו מתערב אישית בפרשה שבה מילא תפקיד מרכזי, ואשר חוזרת ומעסיקה את ארה"ב, מאז הודיע סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן הדמוקרט, על הצטרפותו למרוץ לנשיאות.
קלארנס היה המינוי הראשון של שופט אפרו־אמריקני לבית המשפט העליון, וגם כיום הוא השופט השחור היחיד. היה זה הנשיא ג'ורג' בוש האב שביקש למנותו, למרות שידע כי המועמד לא נחשב לכוכב משפטי. נהוג היה להעביר את רשימות המועמדים האפשריים לתפקיד שופט בעליון ללשכת עורכי הדין האמריקנית לפני ההחלטה על המועמדות, והערכת הלשכה היתה בינונית לגביו.
בסופו של דבר, ואחרי עיכובים, החליט הנשיא להציג את מועמדות תומאס, והוועדה המשפטית בסנאט החלה בשימוע של המועמד. בראש הוועדה עמד אז הסנאטור ג'ו ביידן. תומאס לא הרשים את חברי הוועדה כמשפטן מבריק, אבל תשובותיו היו סבירות, ונראה היה שהוועדה תמליץ למנות את השופט השחור הראשון לבית המשפט העליון.
אלא שעם סיום עדותו בפני הוועדה הודלפה עדותה של אישה בשם אניטה היל ב־FBI על אודות התנהגותו של השופט המיועד. כמי שעבדה במשרדו הקודם, היל סיפרה על התבטאויות וולגריות שלו בתחום המיני, והצעות מגונות שהוצעו לה מכיוונו. הוועדה לא היתה יכולה להתעלם מן הדברים, והזמינה את היל להופיע בפניה.
האם הוא שמח על הסערה החדשה? ג'ו ביידן // צילום: רויטרס
עדותה, כאפרו־אמריקנית שיצאה נגד מועמד אפרו־אמריקני, לא היתה פשוטה, והביכה את הדמוקרטים והרפובליקנים. הם, מצידם, הביכו את הגברת היל בשאלות אינטימיות, בלי שביידן נחלץ לעזרתה. נשים אחרות העידו בכתב כי למרות שהמועמד לא פגע בהן פיזית, הוא התנהג בפניהן באופן בלתי ראוי. היו גם כאלו שהעידו בכתב כי עבדו בצמוד למועמד במשך שנים שבהן לא נתקלו בשום רמז להתנהגות בלתי ראויה.
ב־1991 התקיימה הצבעה בוועדה, והתוצאה היתה תיקו 7:7. ההחלטה הועברה למליאת הסנאט, ושם השיג תומאס את הרוב הקטן ביותר לשופט בבית המשפט העליון אי פעם: 52 מול 48. רוב תומכיו היו רפובליקנים ורוב מתנגדיו היו דמוקרטים.
כשהכריז ג'ו ביידן על מועמדותו לנשיאות, בסוף השבוע שעבר, הופיעה היל וקבעה כי עליו להתנצל על התנהגותו בעת חקירתה לפני יותר מרבע מאה. הפעם היא הופיעה כפרופ' למשפטים באוניברסיטת ברנדייס, והיא סיפרה כי ערב הודעתו התקשר אליה ביידן והביע צער על התנהגות הסנאטורים, אלא שלדבריה לא היתה זו התנצלות של ממש, והיא נתנה להבין כי לא תניח לו עד שיתנצל לשביעות רצונה. בינתיים היא הצליחה להפוך את העדות ההיא למכשול בדרכו של ביידן. סגן הנשיא לשעבר חושש מלהפוך את הנושא למרכזי ואינו סבור שהוא חייב בהתנצלות פומבית, למרות שהוא מצר על הפגיעה בהיל. בעידן MeToo# קשה להניח שהנושא, המגיע מן העבר הרחוק ואשר אינו קשור בהתנהגותו האישית של המועמד, יוסר בקלות מסדר היום. מתחריו הדמוקרטים ינסו להותיר את הסיפור בכותרות, ואם יזכה במינוי הדמוקרטי - יהיו אלה הרפובליקנים שינסו להפיח חיים בטענות היל.
אבל יכול להיות כי בסתר ליבו ביידן דווקא מרוצה מכך שהפרשייה הזו עלתה לגובה רב כל כך עם הודעתו על המינוי, משום שהיא מצלה על הבעיה האמיתית הקשורה במועמדותו. אם ייבחר, יהיה ביידן הנשיא המבוגר ביותר שנבחר אי פעם לתפקיד. הוא יהיה בן 78, וכשיסיים את כהונתו הראשונה יהיה בן 82. השאלה שצריכה היתה להישאל היא אם לתפקיד התובעני ביותר בעולם נכון לבחור באדם שבריאותו כבר איננה כשל אדם באמצע חייו. מי שיאמר שהגיל איננו ממלא תפקיד בפוליטיקה, או שאינו מבין בפוליטיקה, או שאינו מבין בגיל.
