באופן טבעי, נתפסת השואה כאירוע אירופי במהותו. נהוג להתייחס אליה כ"שואת יהודי אירופה", שמחולליה היו עמים אירופיים, הגרמנים ובעלי בריתם. אך אין להתעלם גם מהיבטים של השואה הקשורים בעולם הערבי.
אחד הבולטים שבהם הוא התפקיד שמילא המופתי הפלשתיני, חאג' אמין אל־חוסייני. עוד לפני השואה, כשכיהן בתפקידים ציבוריים בארץ ישראל (1937-1920), הסיתו דרשותיו להרג יהודים בפרעות 1920, 1921 ו־1929, וכן במרד הערבי הגדול ב־1936. אין פלא שמצא עצמו מעורב מאוחר יותר בהשמדת יהודי אירופה.
בעדויות של קצינים נאצים שנמסרו במסגרת משפטי נירנברג לאחר המלחמה, מוזכר המופתי כאחת הדמויות שדחפו את היטלר להשמיד את יהודי אירופה, מרגע שהגיע לגרמניה בשלהי 1941. סביר אמנם להניח שהיטלר לא היה זקוק ל"עידוד" מצד המופתי, אך מעורבותו בקידום ההחלטה להשמיד את היהודים ובמימושה, היתה בולטת.
המופתי מילא תפקיד חשוב עבור הנאצים גם בשנים 1944-1942, כשיזם את הקמתן של יחידות מוסלמיות בצבא גרמניה הנאצית ובאס.אס, שחייליהן גויסו ביוגוסלביה ובבולגריה. ב־1944, כאשר רוכזו מרבית יהודי הונגריה - יותר מחצי מיליון איש - באזור בודפשט, התכוונו הגרמנים להובילם ברכבות להשמדה באושוויץ, אך חששו שפרטיזנים יפוצצו את גשרי הרכבות כדי לשבש את המשלוחים. המופתי שלח את יחידות המוסלמים כדי להגן על הגשרים ולהבטיח את הובלת היהודים להשמדה.
המופתי לא הסתיר את כוונותיו. הוא כתב ופרסם - בעיקר בתוכניותיו ברדיו ברלין בערבית - את מחויבותו למנוע בכל מחיר את הגירת יהודי אירופה ל"פלשתין", והשמדתם היתה בעיניו נחוצה וחיונית. ביולי 1945 קיבלה "הוועדה היוגוסלבית לקביעת פשעי המלחמה של הכובשים ועוזריהם" את החלטה 1892, שכללה את אמין אל־חוסייני ברשימת פושעי המלחמה, בעוון גיוס בכוח של האוכלוסייה בשטחים כבושים, לפי סעיף 23 באמנות האג.
הוועדה נימקה: "כתוצאה מפעילותו... הוקמה הדיוויזיה המוסלמית של האס.אס... בכל מקום שם הופעלו, ביצעו היחידות הללו פשעי מלחמה רבים, כגון טבח המוני, מעשי זוועה נתעבים, שריפת יישובים שלמים וביזה. בגלל פעילות זו... מצטרף המופתי הגדול אל־חוסייני לשורה של פושעים בינלאומיים... הוא נושא באחריות בגלל פיתוי המוני המוסלמים, כלומר בגלל כפייה כלפי אותם אנשים, שהוכרחו להתגייס לארגונים צבאיים פשיסטיים, ובהתאם לכך הוא גם אשם בכל אותם פשעים". אחרי המלחמה ברח המופתי לצרפת, והצרפתים חלקו לו כבוד גדול והעניקו לו וילה שבה התגורר במשך שנה.
אך מעבר לחלקו של המופתי, יש לציין בהקשר זה גם את מחנות הריכוז בלוב, שהיתה נתונה לשלטון איטלקי במהלך המלחמה. יהודי לוב נשלחו למחנות ריכוז במדבר: ג'אדו, בוקובוק, סידי עזאז, גאריאן ויפראן. הם הוחזקו בתנאים נוראים, סבלו מרעב וצמא, ומאות נספו. מי צד את היהודים? מי זיהה אותם עבור הגרמנים? התשובה ברורה: שכניהם המוסלמים.
לבסוף, יש לציין גם את ה"פרהוד" בבגדד, מסע הרצח, האונס והביזה שביצעו ערבים עיראקים ביהודי בגדד בחג השבועות של 1941. 179 יהודים נרצחו, אלפים נפצעו, נשים נאנסו וילדים התייתמו בעקבות ההסתה השטנית של חאג' אמין אל־חוסייני, שהיה אז בבגדד.
ד"ר מרדכי קידר הוא מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר־אילן
