מחר, באחד המפגנים ההזויים שאפשר להעלות על הדעת, ייצאו צעירי מרצ לציין את יום הפועלים הבינלאומי באמצעות מה שהם מגדירים "פעילות הסברה והזדהות עם עובדי רכבת ישראל". גם אם מישהו יתאמץ למצוא דוגמה טובה יותר לחוסר הרלוונטיות של הרעיון הסוציאליסטי במדינת ישראל 2019, ספק גדול אם דוגמה כזו תימצא.
ההתנהלות של ועד העובדים של רכבת ישראל מגלמת את ההפך הגמור מחזון הסולידריות, שהועלה על הנס הסוציאליסטי, שהרי ערכי הסולידריות והלכידות החברתית דווקא מחייבים לדאוג לכך שכל נוסעי הרכבת יגיעו ליעדם בזמן. עובדי הרכבת, שכפופים לוועד הבריוני הזה, מתעללים בציבור באטימות, שהיתה פעם מיוחסת דווקא לבעלי הון חסרי לב. במפעלי העבדות של שיקגו ומנצ'סטר בשלהי המאה ה־19 רדו הקפיטליסטים בעובדים, כדי להוסיף עוד דולר לרווחיהם האדירים. כיום, בישראל, אנשי ועד הרכבת עושים אותו הדבר לכלל האזרחים, בחסות סיסמאות ריקות מתוכן בדבר דאגה לזכויות העובדים; תאוות הבצע שלהם אינה שונה.
איש לא מסכן את הזכויות הלגיטימיות של עובדי הרכבת, אחד המונופולים הבעייתיים של ישראל. רוב הנוסעים יכולים רק לחלום על תנאי העבודה השמורים להם, כמו יום עבודה קצר משמעותית מן הקבוע בחוק, או שכר הגבוה פי שלושה מהממוצע במשק. אבל לוועד זה לא מספיק; הם דורשים עוד ועוד מכספי הציבור, ולא - לא יהססו לצפצף על כולנו ולחנוק את המשק באמצעות השבתה.
וכך, מאות אלפי ישראלים הופכים לכלי משחק. בהינף אצבע של ראשי הוועד הרכבות עוצרות, הנוסעים נתקעים והמשק הלאומי מפסיד מיליונים. שיטות הפעולה המפוקפקות של ועד הרכבת מזכירות ארגונים אחרים, לא לגיטימיים. כאשר נהגי קטרים לא מגיעים לעבודה כאיש אחד, בשל מחלה מדומה ומזויפת, אפשר לראות בזה קבלת דבר במרמה. וכאשר ראשי הוועד רואים בציבור בן ערובה, שאפשר לשחק בו ולשדוד מזמנו שעות יקרות, הרי זו גישה הרחוקה שנות אור מהאידיאלים של הגנה על החלש.
הוועדים המאורגנים והחזקים הפסיקו מזמן לייצג את החלשים, והפכו ללובי אלים להעשרה עצמית. אבד עליהם הכלח, כמו על מרבית הרעיונות שקובצו תחת דגלים אדומים. התפיסה שלפיה התפתחות החברה מוכתבת ע"י "מלחמת מעמדות", קרסה מזמן. עוני מרוד חוסל דווקא במדינות שפיתחו שוק חופשי והשקיעו בידע, ולא באיגודי עובדים מפלצתיים. יותר ויותר ישראלים מפנימים שהרכבת שייכת לנו ולא לוועד עובדיה, ולכן היא צריכה לשרת את הציבור ולא אינטרסים צרים של היושבים על השלטר. נדמה שגם חברי ועד הרכבת מבינים שזמנם קצוב - ומכאן הכוחנות, בניסיון לתפוס עוד כמה הטבות מפליגות. הם תורמים רק לשוד הקופה הציבורית ולהאטה בהתפתחות הכלכלה, ולכן ייעלמו עם הזמן, כפי שנעלמו המאפיינים האחרים של הסוציאליזם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו