אם בג"ץ לא יתערב, צפוי פעיל ה־BDS עומאר שאקיר, ראש מחלקת ישראל ופלשתין בארגון Human Rights Watch (HRW), לעזוב את הארץ עד סוף השבוע הקרוב. פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מהשבוע שעבר קבע כי שאקיר, השוהה בישראל על בסיס אשרת עבודה, "ממשיך לקרוא באופן פומבי לחרם נגד מדינת ישראל או חלקים מתוכה, ובאותה נשימה מבקש כי תפתח היא שעריה בפניו".
במאי 2018, לאחר שמשרד הפנים הודיע על אי־חידוש אשרת העבודה של עומאר שאקיר, עתר ארגון HRW לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה כי "לא עומאר שאקיר ולא HRW תומכים ב־BDS נגד חברות הפועלות בהתנחלויות בישראל". NGO Monitor, שהצטרף לדיון כידיד בית המשפט עם ארגונים נוספים, הגיש ממצאים והוכחות הסותרים טענה זאת.
פסק הדין קבע באופן חד־משמעי כי מאז ששאקיר קיבל באפריל 2017 את אשרת העבודה כנציג HRW, "הפעילות שבה נטל חלק בתקופת שהותו בישראל בעניין פיפ"א, Airbnb ו־booking.com היא אכן פעילות מובהקת לעידוד חרם כמשמעו בחוק". עיון בפעילותו של שאקיר מלמד כי מאז עתירתו במאי 2018 ועד פברואר 2019 הוא צייץ בחשבון הטוויטר שלו 970 ציוצים נגד ישראל. הניתוח שלNGO Monitor, שעליו הסתמך בית המשפט, מראה כי 16 אחוזים מכלל הציוצים הללו (150 במספר) קראו לחרם על אתרי התיירות booking.com ו־TripAdvisor, ואילו 145 ציוצים עסקו באופן ממוקד בהחלטת Airbnb להסיר פרסומים של מקומות הארחה ישראלים.
מעבר לכך, העתירה של HRW היא ביטוי נוסף לניצול הציני של מערכת המשפט הישראלית על ידי ארגון פוליטי עוצמתי הפועל בכסות של "קידום זכויות אדם". חשוב להתעכב על כך - עובד זר המנסה לפגוע בכלכלת המדינה המארחת דורש חסינות, רק כי הגדיר את עצמו כפעיל זכויות אדם. דרישה זו כאמור קרסה בבית המשפט, לנוכח העובדה כי HRW עוסק בפעילות חרם מובהקת, שעיקרה סיוע ביצירת הרשימה השחורה (של חברות ישראליות) של האו"ם, ותמיכה בחקיקה אמריקנית של עיצומים נגד ישראל (נובמבר 2017). ביהמ"ש אף קבע כי שאקיר משתמש ב־HRW כדי להלבין את פעילותו לעידוד חרם, שהתקיימה עוד לפני השתלבותו בארגון: "במקום להשתתף בפאנלים באוניברסיטה, הוא מפיץ כעת את אידיאולוגיית החרם שלו בטוויטר".
בשונה מהאופן שבו כמה ארגונים וכלי תקשורת מנסים לצייר זאת, לא מדובר בביטול אשרת עבודה או בגירוש, אלא באי־חידוש האשרה של עובד מומחה של חברה זרה. אך עובדות אלה אינן חשובות, שכן שאקיר ועורכי דינו ירוויחו מכל תוצאה: אם בג"ץ יהפוך את ההחלטה, שאקיר יישאר בארץ וימשיך להוביל את פעילותו נגד ישראל משטחה כאוות נפשו, ואף יצייר זאת כניצחון הרואי על פעולותיה של ישראל במלחמה בתנועת החרם.
אם בג"ץ יותיר את ההחלטה על כנה, יהיה זה אות למסע תעמולה לסימונה של ישראל כ"רודפת פעילי זכויות אדם", ושל מערכת המשפט הישראלית כבלתי מתַפקדת. שאקיר וארגונו ינהלו מסע תעמולה נגד ישראל בכל מקרה; טוב עשה אפוא ביהמ"ש המחוזי, שביסס את החלטתו על העובדות ולא על שיקולי תדמית.
אודליה אזולאי היא מנהלת קשרי כנסת ותקשורת ישראלית ב-NGO Monitor
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו