ההתנפלות המתוזמנת של אנשי תקשורת על אברי גלעד לא מכוונת לדבריו, אלא לאדם עצמו. גלעד טען בתוכנית הבוקר שצריך לשקול את האפשרות שהשריפה בנוטרדאם היתה מכוונת והוצתה בידי גורמים אסלאמיסטיים קיצוניים. לעומתו, טענה כתבת חדשות החוץ, עמנואל אלבז פלפס, שקיימת חקירה ולפי ממצאיה, לא מדובר בפיגוע.
גלעד התעקש להשאיר את האפשרות פתוחה; לרגע לא טען שהוא יודע בוודאות מה באמת גרם לפריצת השריפה בנוטרדאם, אך עמד על כך שקיימת מגמה כוללת של הכחשה והסתרה של פיגועי טרור מוסלמיים באירופה בכלל ובצרפת בעיקר.
הטענה הזאת הציתה אש בשדות דרדרי הטוויטר והוכתרה כ"פייק ניוז סהרורי" של אדם שהיה פעם מקורי ומבריק, עד שאיבד את שפיות דעתו. המעבר בין אינטלקט מבריק למחוזות הטירוף והשיגעון התרחש אצלו באורח מקרי, בדיוק כשחצה את הקווים הפוליטיים ועזב את השמאל לטובת תפיסה אחרת, שאפשר לכנותה ימין רך. התרגיל המחשבתי, שעשו מתנגדיו ההיסטריים של גלעד בתקשורת, היה מתוחכם. ב"הארץ", למשל, סבורים שהטענה של גלעד מוכחת כשקרית, מכיוון שממצאי החקירה אינם מצביעים על פיגוע טרור. משם הפליגו להוכחה הניצחת, המעייפת והמתבקשת על הפשיזם המתפשט באירופה, שנציגיו נכון להיום הם, ובכן, אברי גלעד ופוטין, לא פחות.
הטיעון הזה בדבר "פייק ניוז" כמצע בקטריאלי למגפת הפשיזם היה יכול להישקל ברצינות לו קבע גלעד שטרוריסטים מוסלמים הציתו את השריפה בנוטרדאם. אבל זה לא מה שעשה. העובדה היחידה שהתעקש עליה היא שקיימת מגמת הסתרת פיגועים ומעשי אלימות של מהגרים מוסלמים באירופה, הסתרה המתבצעת על ידי כלי התקשורת המרכזיים וגורמי אכיפת החוק, בשל הציות לחוקי התקינות הפוליטית. תמצית החוקים נחלקת לשתי הנחות מוצא: האחת, הפליט המוסלמי מוחלש ולכן צודק; האחרת (והמעניינת יותר), אין לסמוך על העם הריבון בארצו. אם העם יידע את האמת על המציאות סביבו, הוא ייצא בקלשוני פשיזם ובלפידי גזענות ויטבח בפליטים המוסלמים, המוחלשים גם כך.
הטענה המרכזית היא שקיימת עילית פרוגרסיבית שמסתירה מהעם הנבער את האמת, כדי להגן על המוחלש המוסלמי מפני הרוב הנוצרי והברברי. לזה כיוון גלעד. האם הטענה הזאת היא "פייק ניוז סהרורי"? להגנתו, הצביע גלעד על מאות כנסיות שהוצתו וחוללו בצרפת בתקופה האחרונה, אבל זה רק קצה הקרחון. בשנים האחרונות הרשת מלאה בדיווחים מאנגליה, מגרמניה, משבדיה ומצרפת; דיווחים של אזרחים, ובעיקר אזרחיות, החשים שביטחונם האישי הפך הפקר על מזבח התקינות הפוליטית. עד כדי כך, שגם המשטרה המקומית מסתירה מידע על עבירות שבוצעו, פן ההמון הזועם ייצא לרחובות לנקום.
לא צריך להרחיק עד אירופה; כאן בישראל התחוללה פרשה מזעזעת על סרסור סוהרות בכלא מגידו למחבלים עם דם על הידיים. הפרשה, שהיתה אמורה להרעיד את אמות הספים, טויחה היטב ולא באמת צלחה את המהדורות המרכזיות. בדרום ת"א המשטרה סירבה במשך שנים לפרסם את סטטיסטיקת הפשע של המסתננים "המוחלשים", והפכה את שפי פז "הסהרורית" לשוברת שיאים במעצרי שווא, רק מכיוון שהציפה את הנושא. לפני מספר חודשים פורסמו הנתונים, והתברר ששיעורי הפשיעה של המסתננים מאריתריאה מרקיעי שחקים (פי ארבעה יותר ממספרם היחסי באוכלוסייה).
אם מביטים בתהליכים המתרחשים בארה"ב, באירופה ובישראל, אין מנוס מלהודות שאברי גלעד צודק - העילית הפרוגרסיבית בחרה צד: המהגר או המוסלמי הוא הצד החלש, והחלש תמיד צודק, גם כשהוא תוקף מינית או מצית כנסיות. העם, לעומת זאת, נחשד באופן תמידי בנטיות מדאיגות ללאומנות, לגזענות ולפשיזם.
לפי ההיגיון הזה, העלמת מידע וטשטוש המציאות הם לא "פייק ניוז", אלא חמלה צודקת. מי שמציע להתבונן במציאות יואשם בגזענות מחליאה ובסהרוריות מעוררת לעג. אברי גלעד כמשל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו