האספסוף יביא את הגאולה

בבחירות 1996, כאשר נתניהו ניצח את פרס, היטיבו לתאר את המאוגדים סביבו כברית המקופחים, אלו שהממסד זנח או התעלם מהם: החרדים, הרוסים, המתנחלים וכמובן המזרחים, המצביעים המסורתיים של הליכוד. אפילו תיאורם כמקופחים או מדוכאים הוא מעודד ביחס לתיאורם כ"אספסוף" נבער, חסר השכלה ותרבות, ההולך כעדר אחר להטוטי לשון.

כבר אז ב־1977, שנת המהפך, כונו אלו שהעלו את הליכוד והימין לשלטון, המון נבער שהמליך את הפשיסט הגדול בגין. היום הוא סמל לשפיות, יושרה ודמוקרטיה. האספסוף הזה נמצא בחברה טובה. ג'ורג' אורוול בספרו המפורסם, "1984", מכנה את העם, האספסוף, "פרולים" ואומר בעוז כי הם ולא אחרים יביאו את הגאולה. ואם נחזור להיסטוריה התנ"כית, הרי דוד מלכנו וחבורתו מתוארים ככנופיית שודדים פורעי חוק, ולכל הפחות כאנשים שהגיעו מתרבות רעה. אך דווקא חבורת האנשים הזו זכתה לשרת בקודש את דוד טרם מלכותו.

בעיר שדרות מצביעים לליכוד, בדיוק כמו שבשאר יישובי העוטף מצביעים לשמאל שנים רבות. על הקיבוצים לא טוענים שמדובר בהצבעה רגשית; מין קסם מיוחד מהלך על הצבעה למפלגות שמאל, שתמיד מגיעה לאחר מחשבה רציונלית מפוכחת. האומנם? הצבעה היא במהותה רגשית; המצביע נותן כוח עצום לאדם שהיכרותו עימו מועטת, ולרוב לא מכיר באמת את יכולותיו וטיב הבטחותיו. בוחרים דימוי ולא אדם בשר ודם. 

בהינתן אלו, דווקא הצבעה לנציג מוכר היא רציונלית. אפילו נתייחס להצבעה באפיונה המצמצם - כלי ליצירת גוף המעניק תחושת ייצוג - מצביעי הימין עולים עשרות מונים על מצביעי השמאל, הטוענים לניתוק של הכנסת והממשלה מהציבור. מי שרואה בהם שותפים הוא מייצג רב יותר מזה שרואה בהם נבערים.

הגרעין הימני המפורסם ("הבייס") הוא ברית מקופחים קלאסית: חרדים, דתיים לאומים, רוסים, מזרחים, מסורתיים ואשכנזים נפגעי האליטה המפא"יניקית. הוא לא השתנה כבר 40 שנה. הצבעה לימין היא הדרך של המקופחים להחדיר אור דרך הסדק הקטן שיוצרת הדמוקרטיה בחומת הענק של מרחב הלגיטימציה הישראלית, אל הזרם המרכזי הישראלי. 

זו גם סיבת ההצלחה של הליכוד, וסיבת כישלונן של מפלגות המרכז־שמאל להעביר אליהן מצביעים. קמפיין גבאי והגזענות הוא בדיחה לנוכח העובדה שרק לפני עשור וקצת ברחו מאותה מפלגה חבריה האשכנזים לזרועות קדימה, רק כי עמיר פרץ נבחר לראשות המפלגה. תוצאות הבחירות הנוכחיות מלמדות שגם הפעם ברחו החבר'ה הטובים מהעבודה של גבאי המזרחי לזרועות כחול לבן. 

השמאל יכול להמשיך לכנותם אספסוף, ולראות בכל אלמנט יהודי מסורתי ייצוג של נבערות. הציבור הזה ניחן בראייה מפוכחת ויודע לזהות ניסיונות לקנות אותו במילים. אנשי הדרום לא צריכים להירתע מהכינוי "אספסוף", הרי האספסוף עתיד להביא את הגאולה.

שוהם וקסלר הוא סטודנט במכללה למדינאות בירושלים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו