בתקופת הסער של חטיפת הנערים יצאו שלוש אימהות אל המצלמות, שלוש אימהות הפלדה. הן אמרו תודה: תודה לעם ישראל, לממשלת ישראל, לחיילי צה"ל; תודה על התפילות, על החיפושים, על הדאגה. רק אחר כך דיברו על החובה להחזיר את הבנים. זו הייתה שפה זרה ומהפנטת. מעבר משיח של זכויות (מגיע לי) לשיח של חובות (יש לי תפקיד). מעבר מ"ארבע אימהות" (הארגון) ל"שלוש אימהות".
את הביקורת הנוקבת על תפקוד הצבא והמשטרה באותו לילה נורא, הן השמיעו מול מקבלי ההחלטות בחדרים סגורים, שם הפכו שולחנות. הביקורת הקשה נשארה בחדרים הסגורים מתוך החלטה שלא להחליש את מערכת הביטחון, שלא לפגוע בחוסן הלאומי ולא להשניא. אז בחוץ הן לא הפכו שולחנות, אבל הן כן הפכו עולמות. עשו הכל כדי להגיע אל הילדים שלהן. התרוצצו בין רמטכ"ל למפכ"ל, למועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה. מעט מאוד שעות שינה, הרבה מאוד אהבה ופחד.
שלוש האימהות, מימין: איריס יפרח, בת גלים שער ורחלי פרנקל // צילום: ליאור, קונטקט
משלוש בתים יצאו שלוש נשים ושלושתן דיברו בקול אחיד. כששאלו אותי מי היועץ האסטרטגי שלהן, עניתי שקוראים לו הרב קוק. תפיסת העולם הציונית-דתית מבית מדרשו של הרב קוק זצ"ל כוללת את ראיית הטוב, עשייה למען הכלל ואחריות - "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק", ומציאת הכוח המאחד כי יש נשמה אחת ל"אומה הישראלית". כך התנהלו שלוש האימהות, שבלי שום תיאום וכוונה הפכו לסמל.
מימין: נפתלי פרנקל ז"ל, גל-עד שער ז"ל ואייל יפרח ז"ל // צילום: אי.פי
בת-גלים, איריס ורחלי היו מלאות אמונה אמיתית, מוחשית, אמונה שלא נסדקה במשך ח"י ימים מטורפים ומטלטלים. הן נראו לי כסנה. נשרפו מכאב אבל גילו כוח עמידה. וכולנו צריכים להודות להן: ההפתעה מהצד השני מחוסר המוכנות להישבר הוריד את המוטיבציה לבצע חטיפות. חוסן המשפחות העניק רוח למקבלי ההחלטות בישראל. ומשם יצאנו למבצע צוק איתן. מלוכדים יותר, בטוחים יותר בצדקת הדרך.
את תמונתן לקחנו איתנו לתוך הסדקים. הנשים החזקות, עטויות מטפחת, בהבעה נעימה אך זועקת, והגברים לצידן, בכאב שתוק של אבות. הקדיש של רחלי פרנקל בקבורת בנה, סימן דרך. בת גלים המפלסת דרך בין ההמון בעצרת התפילה למען בנה. החיבוק של שלושתן. את הימים שלאחר השבר, אחרי קבורת הבנים, מילאו הנשים הללו במעשים שמזכירים לכולנו כי עם אחד אנחנו. פעלו ביוזמות רבות מספור לתזכורת הרקמה המיוחדת שלנו. ביום העצמאות הקרוב, בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, יעמדו שלוש נשים וידליקו משואה אחת. שלוש נשים – להבה אחת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו