טוב שמערכת הבחירות הזאת הסתיימה

נחזור לשגרה? בלי געוואלד, בלי סרטונים, בלי הרעל ששט לנו בוורידים, ההכרח לשנוא, לתעב, לזלזל, התחרות להתנצח, לבזות, להלעיג. 

כשהוכרז על הקדמת הבחירות נרשם פיהוק גדול כי מה כבר יכול להתחדש. בשעת כתיבת שורות אלה לא בטוח אם משהו התחדש אבל אפשר לסמן: החברה הישראלית כולה עברה כיווץ במכונת כביסה מגעילה במיוחד. מהצד השני של החורף אנחנו יוצאים קטנים הרבה יותר. 

לקחתי את הילדים אל הקלפי. שמחנו בזכות להצביע בבחירות במדינת העם היהודי, מאורע משמח שלא זכו לו אבותינו. הילדים התבוננו בעיניים סקרניות ביד שלי בוחרת את הפתק, מכניסה למעטפה, ומכניסה לחריץ. חינוך לדמוקרטיה. יום חג. אבל הילדים היו כאן גם בשלושת החודשים האחרונים. התבוננו באותן עיניים סקרניות במנהיגים שלנו מטילים רפש זה בזה. צפו בתיוג של קבוצות באוכלוסייה. חזו בקמפיינים, שחלקם היו שקריים ומרושעים, אחרים היו כלומיים, נעדרי חזון, ורק מיעוטם בעלי תוכן. 

מי ירצה לרוץ לפוליטיקה אחרי מערכת בחירות שכזאת? מערכת שבה שרים מצטיינים כבנט ושקד ייתכן שימצאו עצמם מחוץ לעשייה, מערכת שבה בני משפחות של מועמדים סופגים גינויים והשמצות, מערכת שבה חצי עם מתגייס להמליך יצור כלאיים שטיבו לא ידוע לאיש רק כדי להדיח אדם אחר. בלוני אוויר של כלום הפכו לטרנד, הודות לתמרוני יועצים אסטרטגיים, מפלחי שווקים, אורזי אריזות. האנשים הטובים ביותר שמשרתים את ישראל בישרות ואמונה - מימין ומשמאל - חטפו ביקורות ללא הפסקה, הועברו מדורי השפלה, שילמו מחיר אישי גבוה. חלקם מצאו את עצמם מחוץ לפוליטיקה. 

בשעה שאתם מחזיקים את העיתון אתם חכמים ממני, שכותבת את הדברים מייד לאחר המדגמים הראשוניים. אין לדעת מי ירכיב את הממשלה, וכיצד תיראה. אבל כדאי לכולנו לזכור כיצד נראתה מערכת הבחירות הזאת, שטוב שהסתיימה. ולנצור ממנה רק רגע אחד שמתגבה בתוך הסחי, רגע של שפיות ואחדות: חלל צה"ל זכריה באומל מובא לקבר ישראל 37 שנים לאחר נפילתו בקרב, וכל עם ישראל, כולם, עומדים בסלון ביתם ומצדיעים לו. שנייה אחר כך שבנו להתקוטט. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו