ייתכן שאיננו מדברים, באמת, על 10 באפריל. ייתכן שהתוצאות בין הגושים יהיו צמודות מאוד ורק בליל הסדר נדע מה התוצאות הסופיות. מכל מקום, סביר להניח שהסיכוי לכך שלאחר הבחירות תקום ממשלת אחדות לאומית אינו נמוך.
לכאורה אין הדבר אפשרי, משום שגם כחול לבן וגם הליכוד כבר הכריזו שלא יישבו זו עם זו. אבל אם יעמדו בהבטחתן, קרוב לוודאי שיצטרכו לשוב ולשאול את פי הבוחר, וזה עוד לא קרה מעולם בישראל. אם יעמדו בכך, לא תהיה למתנגדי נתניהו אפשרות להקים ממשלה בלי הליכוד, וקשה להניח שהליכוד יוותר על מנהיגו בטרם החלטת היועמ"ש בעקבות שימוע. גם ממשלת ימין וימין קיצוני בראשות נתניהו, הנשענת על תלמידי כהנא, תהיה קרובה לבלתי אפשרי. אף אם פייגלין יוותר על דרישותיו ללגליזציה של סמים ועל העברת מוסדות הממשלה להר הבית, עדיין יהיה קשה לשדרה המרכזית של הליכוד לעכל את שילובו, ואת שילובם של בן גביר וחבריו בממשלה.
מבחינת נתניהו יהיה באחדות קושי מסוים. הוא הבטיח כי פנייתו הראשונה תהיה אל מפלגות הימין, וזאת - כדי למנוע זליגת קולות מן הליכוד אליהן. ההנחה היא שאם בוחרי הימין העמוק יידעו מראש כי המפלגה הקרובה לליבם תשולב בממשלה, הם יהיו רגועים דיים ויוכלו להצביע בעד הליכוד כדי להבטיח שנתניהו יהיה רה"מ הבא. הוא יהיה חייב לשחק את המשחק, לנסות להקים ממשלת ימין־ימין קנאי, ואז להסביר כי הדרישות שהועלו בפניו היו הזויות ובלתי אפשריות בעליל, כדי לפנות לכחול לבן ולהציע לה להצטרף לממשלה לאחר שזו תוותר על החרמתו. במצב זה יוכל להביא איתו לממשלה גם חלק ממפלגות הימין, כשהן מוותרות על רוב דרישותיהן. הוא יזדקק להן למקרה של משבר עם כחול לבן בהמשך הדרך.
מתי נדע את התמונה האמיתית? ועדת הבחירות המרכזית // צילום: יוסי זליגר
מבחינת גנץ, אין שום קשר בין הגוש החוסם שייווצר, במקרה הטוב מבחינתו, בעקבות הבחירות, לבין הקואליציה שתקום. אין באופק ממשלת כחול לבן, עבודה, מרצ והרשימות הערביות; בתרחיש המוצלח ביותר לדידם של מתנגדי נתניהו, הגוש החוסם יהיה רק פרוזדור לממשלת אחדות לאומית, שאליה לא יוכלו לגרור שום מרכיב אחר מלבד כחול לבן עצמה. גנץ יפנה לליכוד, יציע לה להצטרף לממשלה בראשותו, ויציב תנאי עיקרי: נתניהו לא יהיה חבר בממשלה ויוזמן אליה רק אם לא יוגש נגדו כתב אישום בעקבות השימוע, או שיעמוד למשפט ויזוכה.
גם אם יהיו אישים בכירים בליכוד שיראו בתנאי הזה אופציה סבירה, ולא ירצו לקשור את גורלם עם זה של מנהיגם, לא תהיה להם אפשרות לקבלו. יהיו שיחות, יהיו שמועות, ובסופן יישאר גנץ בלי פרטנר, ויהיה עליו להחליט אם הוא מוביל את הכנסת לבחירות נוספות, או שהוא מציב תנאי חדש. כיוון שבניגוד ליאיר לפיד ולבוגי יעלון הוא לא שלל, באורח מוחלט, את השתתפות נתניהו בממשלה הבאה, אלא אמר שאין זה נמצא על סדר היום, הוא ינסה להגיע להסדר שלפיו נתניהו יהיה שר בכיר עד להחלטת היועמ"ש, ואם יוחלט על הגשת כתב אישום נגדו (בעוד חודשים ארוכים, כנראה), יתפטר על פי פסיקת בג"ץ. זה עלול לגרום למתח בתוך כחול לבן, אבל הסיכוי לנהל את המדינה עשוי להקל את ההשלמה עם פשרה שכזו.
האם ממשלת אחדות לאומית עשויה לקבל את ההחלטות המדיניות ההכרחיות? האם תוכל לגבש התייחסות משותפת לתוכנית טראמפ? האם תהיה חזקה דייה כדי להחליט על חלוקת הארץ, שתהיה המשמעות העיקרית של כל תוכנית שלום? אלו השאלות העיקריות הממתינות לנו לאחר שנשמע בשבוע הבא את תרועות הניצחון של צד זה או אחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו