זה שנים מרחף ספק בדבר הוגנותם של מוסדות האו"ם השונים, בכללם בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, שהוקם ב־2002 במטרה להעמיד לדין מנהיגים האחראים לפשעים נגד האנושות, השמדת עם, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות.
רק לאחרונה הכריז מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, כי ארה"ב מבטלת את אשרות הכניסה לכל חברי בית הדין הפלילי בהאג, המעורבים בחקירת מעשיהם של חיילים אמריקנים באפגניסטן ובמקומות אחרים. קודם לכן, איים היועץ לביטחון לאומי האמריקני, ג'ון בולטון, כי אם יעז בית הדין הפלילי בהאג לחקור אזרחים אמריקנים, או לחלופין, אזרחים מבעלות בריתה של ארה"ב (כמו ישראלים), תגיב ממשלת ארה"ב בחומרה רבה.
בירושלים צופים בדאגה בהתפתחויות הללו ובהודעות היוצאות מז'נבה ומהאג. חלק ממדינות אירופה מצדדות באופן רשמי וגלוי בעצמאות הפלשתינית, ורואות בצה"ל צבא כיבוש. מבחינתן, מועצת זכויות האדם של האו"ם ובית הדין בהאג הם זרועות להפעלת לחצים על ישראל ולחקירת התנהלות חיילי צה"ל בעזה, ביהודה ובשומרון. זאת, תוך התעלמות מוחלטת מהפרות זכויות אדם בסיסיות, חוזרות ונשנות, ע"י הרשות הפלשתינית עצמה.
בסוף השבוע הכריזה מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה כי היא מאמצת את הדו"ח בעניין פשעי מלחמה של צה"ל באירועי הגדר בגבול עזה, ואף המליצה על התערבות בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אולם דומה שהאיום לפתוח בחקירה נגד ישראל לא יתממש בפועל, בשל "עקרון המשלימות" המשפטי: בית הדין רשאי לעסוק רק במקרים שבהם המדינה המעורבת אינה מסוגלת או מעוניינת לנהל הליך ראוי. ישראל, לעומת זאת, הודיעה רק לפני כשבוע על החלטתה לחקור ביוזמתה 11 מקרי מוות באירועי הגדר.
בשבועות האחרונים הנחנו על שולחן משרד התובעת בהאג שתי בקשות לחקירה. האחת מתייחסת לפשעי יו''ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) נגד האוכלוסייה האזרחית הפלשתינית בשומרון ויהודה. בין היתר, הצבענו על מאסרים שרירותיים, עינויים, ואף רצח. הבקשה השנייה מתייחסת לפשעי המלחמה שלהם אחראי ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, המואשם בגיוס ילדים מתחת לגיל 15 לפעולות איבה נגד ישראל.
בקשות אלה מבקשות לאזן את השיח הפוליטי האירופאי בעניין מדינת ישראל וכוללות עדויות קשות מהשטח - ומבוססות מבחינה משפטית - נגד שני המנהיגים הפלשתינים המפעילים טרור אכזרי. בהאג הובטח לנו מפורשות, טרם ההכרזה על אימוץ הדו"ח נגד ישראל, כי בקשותינו תיבדקנה בכנות, ברצינות וללא משוא פנים. אם אכן תגיע ההודעה על פתיחה בחקירה פלילית, יאזן הדבר את המדיניות האנטי־ישראלית, ואף יתרום לתדמיתו המקצועית ונטולת הפניות של בית הדין. חובת ההוכחה עליו.
עו"ד אורי מורד הוא ראש המחלקה המשפטית הבינלאומית במכון ירושלים לצדק
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
