עם הבוץ שמשליכים ראשי כחול לבן - כדאי לציבור להסתובב במגפי רפתנים | ישראל היום

עם הבוץ שמשליכים ראשי כחול לבן - כדאי לציבור להסתובב במגפי רפתנים

בוגי יעלון, שר ביטחון לשעבר ופוליטיקאי מריר בהווה, שכנע אותי בתובנתו שלפיה בקריה צריך לנעול נעליים גבוהות, עקב ריבוי הנחשים שמסתובבים שם. כעת הוא שכנע אותי, שבגלל הנהגת כחול לבן אזרחי ישראל צריכים לנעול מגפי רפתנים, עקב הבוץ והרפש שבו הם ממלאים כבר חודשים את המרחב הציבורי. במאבק ההיסטרי שלהם בנתניהו נפרצו כל הגבולות, ואין לדעת לאיזה שפל הם עוד יכולים לדרדר את ההוויה הישראלית. 

מתוך השכנוע העמוק שלי בשיקול הדעת של ראש הממשלה, שלעולם לא יסחר בביטחון המדינה, טוב עשה שלא גילה לבוגי את השיקולים המדיניים והאסטרטגיים שקדמו להחלטה שלא להתנגד למכירת צוללות למצרים של א־סיסי. מי שטוען בראש חוצות שאי אפשר לשלול בגידה של נתניהו, סביר להניח שכדי להצדיק את סברתו הנלוזה לא ישמור סודות מדינה כמוסים. הוכחה לכך היא דרישת יעלון לחשוף את השיקולים של ראש הממשלה והיועצים לביטחון לאומי. 

גבי אשכנזי, שהתברר על פי תמלילי חקירה כחתרן בלתי נלאה תחת שר הביטחון הממונה עליו, וכמי ש"נושא משקולות ערכיות כבדות", מנסה להוסיף שמן למדורה ומסביר שנתניהו הוא גזען ביחסו לעדות המזרח. אשכנזי כנראה טרם הפנים שמפלגת העבודה כבר לא בשלטון, ואנשי עדות המזרח אינם עוד השין־גימלים ו"עובדי האלילים חסרי התבונה". עדות המזרח מעולם לא קנו את הדמגוגיה הבולשביקית שאשכנזי מנסה למחזר כעת. אין עוד מפלגה בישראל דוגמת הליכוד, שמחברת ומאחדת את בני כל העדות. עוד מעט־קט והיח"צנים של כחול לבן, שמנהלים את המפלגה, יפעילו חצוצרות בראש חוצות ויאשימו את הליכוד, בציניות מאוסה, בשסע ובקיטוב שהם מפמפמים ללא הרף.

ראשי כחול לבן אומצו בחום על ידי התקשורת האלקטרו־אופטית, כשלוחים שלה כדי להחליף את השלטון. האתגר הגדול של התקשורת הוא להוכיח מי שולט במדינה - וכחול לבן הפכה להיות המריונטה לצורך ההוכחה. מי שראה את העוז והנחישות של המגישה, כשהטיחה שאלות בראש הממשלה, יכול רק לייחל שיבוא יום ובאותה עוצמה יראיינו גם את גנץ ואשכנזי. 

מי לא זוכר את הראיון המלוקק עם הנשיא אובאמה? מזה זמן אני משוכנע שבישראל התקשורת אינה כלב השמירה של הדמוקרטיה, אלא הכלב שנושך את הדמוקרטיה ללא הרף, לטובת קידום תאוות העוסקים בה. תקשורת שברובה, ללא אתיקה מקצועית, איבדה מזמן את אמון הציבור. כבר שנים שתקשורת השמאל עומדת, בלא הצלחה, בראש המערכה נגד שלטון הימין. אני משוכנע שגם הפעם הציבור יתגבר על שטיפת המוח שמתחילה בשבע בבוקר ומסתיימת, ללא הפסקה, בחצות. 

אילו יכולתי לראיין את המגישות המוכרות והפרשנים המזוהים, הייתי שואל אותם שאלה אחת בלבד: האם אתם מוכנים לאפשר לגנץ ואשכנזי לנהל את קופות הגמל והפנסיה שלכם? אם כן, סביר להניח שתישארו בלי ביטחון כלכלי לעת שיבה, ואם לא - כיצד אתם מוכנים לתת להם לנהל את המדינה המסובכת ביותר בעולם?!

בימים אלה ממש התברר שהשנאה לנתניהו ולבני משפחתו בקרב אנשי פייק־תקשורת ושלוחיהם בפוליטיקה הרבה יותר חזקה מאהבת הארץ. 

עובדה זו התבררה מהתגובות שלהם להחלטה של הנשיא טראמפ להכיר בריבונות הישראלית ברמת הגולן - הכרה המהווה הישג משמעותי למדיניות הישראלית. לדידם, מאחר שההכרה עלולה להתפרש כסיוע בבחירות לנתניהו, הרי שהיא בעייתית. העיקר לנצח בבחירות ולמסור את המדינה בידי קבוצת חובבנים, שבאופן מבריק הצליחו לגרום תוך זמן מה הפסדים של מיליונים בחברות שניהלו. להרוויח במניות אסור - אבל להפסיד זו מעלה.

בעוד שבועיים ימים תיפול הכרעה דמוקרטית באמצעות פתקי ההצבעה. הציבור יחליט אם הוא רוצה שהליכוד ימשיך במדיניות שהביאה את המדינה להישגים כבירים - או שישלטו גנץ ויאיר לפיד החובבנים, שלא שמעתי מהם שום אמירה משמעותית בענייני מדיניות.

יש לי אמונה שלמה, שמבוססת על מפגשים עם אזרחים ולא על סקרי מסרונים ואינטרנט, ששוב נראה את הפנים הנפולות של הפרשנים והמגישים, כשיתברר שפעם נוספת כשלו במשימתם, שגוש הימין ניצח ושבנימין נתניהו יוכל להרכיב את הממשלה הבאה. הפעם הקודמת שבה ראיתי את הפנים האלה היתה כשטראמפ ניצח אותם בארה"ב. מראה הפנים הזה מעורר בי געגוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר